לוויסקי יש רגליים

שלישי שעבר, שעת צהריים מאוחרת הטלפון מצלצל ומעיר אותי מהשינה הכי טובה שהייתה לי בשנה האחרונה.
"הי גיא" אמר הקול.
זיהיתי אותו מיד, זו העורכת שלי.
"יש לי בשבילך משימה עיתונאית חשובה",
הדמיון שלי כבר רץ: ראיון עם ג'ונתן פולארד? שבוע במחיצת יאסר ערפאת במוקטעה? לעזור להפועל תל אביב לקחת אליפות?
"יום חמישי יש טעימות של וויסקי 'ג'וני ווקר בלאק לייבל'- מה אתה אומר?"
חייכתי וחשבתי לעצמי שאין מה לעשות, כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו.

האירוע עצמו נערך בהנחייתו של טל חוטינר, אחד מ-25 שגרירי 'ג'וני ווקר' בעולם כולו (כן, גם לנו יש אחד כחול-לבן) ואיש מוערך ביותר בעולם הוויסקי הישראלי (וכן, יש עולם כזה). חוטינר, בולגרי במוצאו, לקח על עצמו את תפקיד הסקוטי עד הסוף והגיע לבוש במיטב המחלצות הסקוטיות: חצאית (קילט), גרביים ארוכות וז'קט עם עניבה. אני לא יודע מה היה לו שם מתחת למשבצות - אבל אם סנדרה רינגלר הייתה שם היא בטח הייתה אומרת שההופעה שלו מ-ד-א-י-מ-ה!

הסדנה התקיימה כחלק מפרוייקט של חברת 'ג'וני ווקר' העולמית שנקרא 'ג'וני ווקר בלאק לייבל מנטור פרוגרם'. הרעיון הוא ששגריר המותג (במקרה הזה חוטינר) מסביר על הוויסקי הסקוטי ואזורי הייצור שלו, על מותג ה'בלאק לייבל' ועל הוויסקים המרכיבים אותו. אחרי הרחבת האופקים מגיעים לשלב הטעימה המונחית של הוויסקים השונים, וכמובן שטועמים גם את ה'בלאק לייבל' עצמו ועומדים - במצב צבירה משכיל יותר ויציב פחות - על מורכבותו.

'המנטור פרוגרם' מכוונת לאנשים הבאים משכבה סוציו-אקונומתי גבוהה, כאלה שיוכלו להרשות לעצמם להעביר את הידע הלאה וכך לגרום לאחרים להתאהב 'בבלאק לייבל' ולהפוך אותו למותג האהוב בישראל. זה טוב ויפה אבל לדעתי יש כאן פספוס: אם המטרה היא לגרום לאנשים לצרוך יותר 'בלאק לייבל', מה הטעם להתיימר ולציין שהמטרה היא לשנות את תרבות השתייה בארץ? התרבות הזו, אם כל הכבוד, היא לא רק 'בלאק לייבל'. ומעבר לכך, אם רוצים להפוך את ה'בלאק לייבל' לאחד המותגים הנמכרים ביותר, כדאי אולי לפנות לשכבות אחרות באוכלוסייה. גם אנשים "רגילים" שותים וויסקי, ודווקא הם אלה שיכולים להפיץ את המותג הזה הכי טוב. בכל מקרה, אם המטרה היא לחזק את מעמדו של ה'בלאק לייבל' כמותג אליטיסטי ויוקרתי, אז ה'מנטור' עושה את העבודה כהלכה.

נכנסנו לחדר ממוזג היטב. על שולחן ארוך הוצבו כ- 120 כוסות של "ריידל" (חברת הכוסות המפורסמת ביותר בעולם ואחת היקרות ביותר, כדי לסבר את האוזן מחירה של כל כוס על השולחן עומד על 40 יורו. פחד.) כל אחד מהמשתתפים קיבל חמש כוסות טעימה מקצועיות ובהן הוויסקים שונים. לצד המנה העיקרית היה קצת אוכל וכדים של מים מינרלים.

אחרי שהתיישבנו התחיל הדבר עצמו; מעט הסברים על חברת 'ג'וני ווקר', קצת על ההיסטוריה של המותג (אתם יכולים לרענן את זכרונכם בלינק למטה) , סרטון פרסומת דרמטי אך קצת משעמם ויאללה, לעניינים. אגב, חוטינר הוא אכן שגריר למופת, הוא שולט בכל פיסת מידע אפשרית גם אם היא אזוטרית. התחלנו בטעימה של ה'בלאק לייבל': השלב הראשון הוא המראה: מסתכלים על ה"רגליים" של הוויסקי (הטבעת השקופה מסביב למשקה) - ככל שהטבעת עבה יותר כך הוויסקי הוא בעל גוף כבד יותר. שלב שני הוא הריח: מנערים את הכוס, מערבבים את הוויסקי כדי שהארומות ייצאו החוצה (כמו ביין) ומריחים. הפה צריך להיות מעט פעור (בכל זאת מדובר ב-45% -43% אלכוהול, שלא ניחנק), ואז נפתח בפני כל אחד עולם שלם של ניחוחות, אחד מריח וניל, שני - עשן והדרים, ושלישי - תפוח אדמה שרוף או יוד. השלב הבא הוא הטעימה עצמה: מגלגלים את הוויסקי על הלשון כדי שיגיע לכל בלוטות הטעם, אחרי הטעימה הראשונה מוסיפים מעט מים מינרלים לוויסקי וחוזרים על שני השלבים האחרונים. הפעולה הזאת פותחת ארומות וטעמים ש"התחבאו" במהלך הטעימה הראשונה.

לאחר טעימת ה'בלאק לייבל' עוברים לשלב השני של הטעימה: הכרת המותגים המרכיבים את הלייבל. כאן כבר נכנסים לעובי הקורה עם ארבע ארומות מרכזיות. אני נכנסתי עמוק לעניינים ואני מביא בפניכם את הפירוט המלא אבל אם זה יותר מדי בשבילכם אתם מוזמנים לדלג בקלילות לפסקה האחרונה:
1. עשן - Smoke
2. פירות טריים - Fresh Fruits
3. פירות עשירים - Rich Fruits
4. קרם וניל - Creamy Vanilla

כל אחד מארבעת הארומות מיוצג על ידי מותג וויסקי המרכיב את ה'בלאק לייבל' (יש סה"כ כ- 40 כאלה). את ה"עשן" ייצג ה'קאול אילה' (Caol Ila), וויסקי מאלט מעולה מהאי הסקוטי איילה (Islay) שבדרום המדינה. ה'קאול אילה' ("הקול של איילה" בעברית) הוא וויסקי מעושן מאוד, השימוש בכבול בולט בו באופן משמעותי ועם זאת הוא אינו כבד כמו שאר מותגי הוויסקי מהאיילה ('לגבולין', 'לפרויג', 'ארדבג'), אלא מעט פירותי יותר. ברור שמי שלא מכיר ולא שותה וויסקי באופן קבוע כמעט ונחנק ממנו (וכך היה בטעימה הזו).

את ה"פירות" הטריים ייצג ה'דאלוויני' (Dalwhinnie), מותג וויסקי מאלט מההיילנדס הצפוניים של סקוטלנד. מדובר בוויסקי קליל, פירותי ועדין, שההבדל בינו לבין ה'קאול אילה' בולט במיוחד לאחר שטועמים אותם בזה אחר זה. הוא זה שנותן ל'בלאק לייבל' את הניחוח הפירותי שלו.

את ה"פירות העשירים" ייצג ה'מורתלאך' (mortlach), וויסקי שמגיע מאזור הספייסייד הצפוני שבסקוטלנד. טעמים חזקים של פירות יבשים (באמת ככה, בלי פלצנות או משהו כזה) מציפים את חלל הפה, והעישון הקליל מתערבב היטב עם שאר הטעמים.

את ה"קרם וניל" ייצג ה'קמרון בריג' (Cameron Brig), גריין וויסקי סקוטי. ה'קמרון בריג' הוא וויסקי פשוט ביותר והוא נעדר ניחוחות וטעמים ממש כמו וודקה שיושנה בחבית. הקלילות והווניליות מורגשים רק בקושי, וזו עובדה ברורה ולא מפתיעה כשמדובר בגריין וויסקי.

לאחר הטעימות של ארבעת המרכיבים שלוו בהסברים מופלאים, חזרנו להריח ולטעום את ה'בלאק לייבל' עצמו ותשמעו, מה אני אגיד, פתאום מרגישים טעמים וניחוחות שלא שמים לב אליהם קודם לכן. קשה לי להחליט אם הטעמים אכן מודגשים יותר או שהדיבורים וההנחיה של חוטינר הם אלה שגרמו לנו, לפחות מבחינה פסיכולוגית, לחפש את הניחוחות ולמצוא אותם "בכוח", אבל מה שבטוח היה כיף לנסות לחפש.

ה'מנטור פרוגרם', וזה מה שיפה בה, פונה לא רק למביני עניין. לדעתי, מומחים גדולים עשויים למצוא אותה אפילו מעט בנאלית (אולי כי הם מבינים יותר מדי). דווקא מי שפחות מתמצא בעולם הוויסקי הסקוטי יוכל לפתוח באמצעות התכנית דלת אל עולם מרהיב ואפוף ארומות ולהרגיש כמו טועם וויסקי אמיתי. מצד שני אם אתם רוצים להבין קצת מעבר לוויסקי סקוטי ולרדת לעומקו של המשקה באופן כללי כולל אזכורים של מותגים נוספים פרט לאלה של UDV, לא בטוח שהמפגש הזה יספק אתכם.


* סדנאות ה'מנטור' מתקיימות כחוג בית בהתאם לביקוש הקהל. אם אתם מעוניינים להשתתף בסדנה, שילחו מייל דרך אתר 'מועדון הוויסקי' המקושר למטה, ופרטו בו את כמות האנשים המעוניינת בסדנה. מחיר לאדם תלוי במספר משתתפים ונע סביב 50-60 ש"ח לאדם. אורך הסדנה שעה וחצי עד שעתיים.