פטיש מסמר ניקח מהר

כשמזכירים סוכה, אני מיד נזרקת למחוזות ילדותי, רחוב דבורה ברון בראשון לציון, מרכז הגלקסיה מנקודת ראותם של ילדים פעלתניים. בכל חג סוכות היינו מתגייסים לאסוף קרשים לצורך בניית הסוכה. מפליא, אבל באותם ימים, "סוכת נצח" עשויה ממוטות אלומיניום ומוכנה להרכבה ב- 5 דקות, לא הייתה קיימת, אפילו לא בצנרת של הסטארט-אפ. מוטות עץ, פטיש, מסמר וסכך - ממש כמו בשיר - היו אז חלק אינטגרלי של כל סוכה.

לצורך הבאת הסכך, נדרש אב צעיר ברוחו ומכונית חיונית ברוחה. באותם ימים היינו נוסעים לאזור נטוש בחולות ראשון כדי למצוא עצי תמר כשרים למהדרין. אחרי שהעמסנו ענפי תמר על המכונית, נסענו לגדר הקרובה ביותר לבניין בו גרנו ומשם היינו זורקים את ענפי התמר לעבר חצר ביתנו, היישר למקום בו תוכננה לקום הסוכה המיוחלת. וואוו, בעודי כותבת שורות אלו, נזכרתי בקוץ זדוני של תמר, שפילח את כף רגלי באחד מחגי סוכות. נשאיר את קורות הקוץ לפעם אחרת ונעבור לסוכה מעוצבת בהשראת ימי ילדותי.

לא משנה איזו סוכה יש לכם, "הקירות" שלה ריקים ומוכנים שתפתיעו אותם בקישוטים מעוצבים. עיטור קירות הסוכה ייעשה בצורת סטריפים - רצועות רוחב של אלמנט מסוים, גזור מבריסטול או אותנטי (דוגמא: רימונים גזורים מקרטון, מונחים זה לצד זה במרחקים שווים לרוחב הסדין). סך הכל נכין שלושה סטריפים.

אפשרות א': תולים זה לצד זה בגובה שווה רימונים אמיתיים או גזורים מבריסטול. התלייה נעשית בעזרת חוט דייגים הקשור לרימון וחיזוקו לסדין באמצעות סיכת ביטחון.

אפשרות ב' (מעט יותר מתוחכמת): באמצעות אקדח סיכות, מצמידים שקית ניילון של סנדוויצ'ים לסדין, באופן כזה שחלקה האחד "משודך" והאחר אינו "משודך". בתוך השקית שמים 2-3 שיפודים ובקצה שלהם תוקעים כדור קלקר, שקוטרו כ- 5 ס"מ. את שקית הניילון מכסים בבד צבעוני, גם כן ב"שיטת השדכן". אלמנט זה יופיע בזה אחר זה, לרוחב הסדין במרחקים שווים. בין שקית בד אחת לשנייה מצמידים לסדין צרור ענפי הדס קשור בסרט מתנה.

חומרים: רימונים (אמיתיים או מבריסטול), סיכות ביטחון, חוט דייגים, אקדח סיכות, שקיות סנדוויץ', שיפודים, כדורי קלקר, צבעי גועש או אקרליק לצביעת הקלקרים, בד צבעוני, ענפי הדס, סרט של מתנות.

לוקחים בד מפה חד פעמית ברוחב של כ-20 ס"מ בצבע ירוק, כחול או תכלת, מצמידים את הבד לסדין באמצעות אקדח סיכות. לרוחב הבד מדביקים עם נייר דבק שקוף שיפודי עץ ובקצותיהם משפדים תמרים צהובים. רקע הבד יוצר קונטרסט עם צבע התמרים ו"מוציא" אותם החוצה.

חומרים: מפה חד פעמית לרקע, תמרים צהובים, שיפודים, אקדח סיכות ונייר דבק.

חותכים רצועה של בריסטול (שחור, כתום או אדום) ברוחב של כ-20 ס"מ, מקפלים בצורת אקורדיון (רוחב הקיפול 10 ס"מ לערך), גוזרים צורות מהחלק הסגור של הבריסטול המקופל, פותחים את הבריסטול ומרססים קלות בספריי זהב. מהדקים לסדין בעזרת מסקנטייפ או סיכות.

חומרים: בריסטול, ספרי זהב, מספריים

לוקחים 4-6 רימונים,עוטפים אותם בנייר צלופן שקוף, קושרים את קצות הרימון והצלופן בחוט זהב או בחוט דיג ותולים מתקרת הסוכה. בעזרת חוט דיג שקוף, תולים בין הרימונים "קריסטלים" (ניתן להשיג במגוון צורות בחנויות חרוזים, בדרום תל אביב למשל). אפשר ליצור משחק גבהים מעניין עם הרימונים והקריסטלים. הצלופן העוטף את הרימונים ושקיפות הקריסטלים, יוצרים חיבור נעים והרמוני לעין.

חומרים: חוט דיג או חוט זהב, נייר צלופן, רימונים, קריסטלים

פורשים על השולחן מפה חד פעמית בצבע אדום. במרכזה ולכל אורכה מניחים ספוג (כזה שקונים בחנות פרחים - יידרשו 3-4 ספוגים תלוי באורך השולחן). את הספוג חותכים לאורך לשתי פרוסות ומכסים באמצעות רצועה של מפה חד-פעמית בצבע כתום (בגודל הספוג). נועצים בספוג שיפודים במרווחים שווים, ובראשם נועצים כדורי קלקר בגדלים שונים. אפשר לפזר גם נצנצים אדומים על הבד הכתום.

חומרים: מפה חד פעמית, ספוג של פרחים, נצנצים, עיגולי קלקר

* עינת מלר-פרדס היא מעצבת אירועים, חתונות, בר/בת מצוות ומסיבות פרטיות: 050-7699207.