ג'וני בי גוד

טועמי הוויסקי נחלקים לשני סוגים. הנמנים עם הסוג הראשון הם אלה שנוהגים לטלטל את הכוס עד שהיא יוצאת מדעתה ובו בזמן להריח את תכולתה במלוא הנחיר, ללגום קלות בעדינות אין קץ ולקנח בהבעת פנים אנינה אך מצומררת. ברוב המקרים אלה אותם שתיינים שישוו למשקה ניחוחות מופאכים של פירות אקזוטיים וצמחי תבלין למיניהם.

הסוג השני של האנשים, ביניהם עבדכם הלא נאמן, מריחים בכוס ריח של סיגריה שהדליקו אותה הפוך, מה שלא מונע בעדם לגמוע את המשקה עד תום ולהזמין עוד.

דוגמה מובהקת לעניין זה התממשה שבוע שעבר, עת הושקה תערוכת כרזות הפרסום של וויסקי ג'וני ווקר הוותיק (מ-1820 ועדיין הולך מסטול) במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. התערוכה מרשימה במיוחד ומומלצת לצפייה, ולו מפאת היותה עדות לכך שבמחוזות מסוימים מלאכת הפרסום איננה רק אמנות, אלא גם אמנותית. התערוכה תוצג עד סוף החודש בבר מכה שבנחלת בנימין. בדצמבר תנדוד התערוכה בין ברים נבחרים ברחבי המולדת.

לרגל השקת התערוכה נערכה במלון סדנת שיווק לוויסקי, שכללה טעימה נדיבה של ג'וני ווקר בלאק לייבל על מרכיביו. את הסדנה העביר מומחה האלכוהול טל חוטינר, שמונה באחרונה לשגריר ג'וני ווקר במזרח התיכון, תפקיד מחייב שהביא את חוטינר להתהדר בשמלה סקוטית משובצת מסורתית.

גם שיווק האירוע התהדר ברוב פומפוזיות, כאילו היה זה מעמד הר סיני. הנה ציטוט לדוגמה: "מנטור פרוגרם, סדרת סדנאות השיווק של ג'וני ווקר בלק לייבל, תרשום שיא שלא היה כמותו בישראל! 200 אושיות מרכזיות בחיי הלילה בישראל ושוחרי וויסקי ייצאו למסע היכרות בן שלוש שעות...". ובתרגום חופשי: אירוע סגור לקהל הרחב או, אם תרצו: אירוע פתוח לקהל הסגור.

כאמור, התערוכה מרשימה, והוויסקי טעים נורא; גם הוויסקי המעושן שמדיף ניחוחות דלק 95 אוקטן, גם שזה שיוחס לו ניחוח וניל, וגם שאר תשע הכוסות ששתיתי. בסיום הדלקתי סיגירה ופחדתי להתלקח.

אבל דבר אחד בלט בהעדרו בסדנת השיווק: השיווק עצמו.
לעזאזל – יושבים קרוב ל-200 איש מתעשיית מזיגת האלכוהול להמונים, ולא נאמרה מילה אחת על תמחור הוגן של הוויסקי.

נבצר מבינתי, השגריר חוטינר. השקעתם כל כך הרבה כדי שהנציגים שלכם בברים השונים ישווקו כהלכה את הבלאק לייבל. לא היה מקום לבקש מהם בהזדמנות נדירה זו למזוג ללקוחותיהם קצת יותר, ואם אפשר אז לגבות מהם קצת פחות?

מה עדיף, להמשיך לתמחר את הוויסקי השחור בתעריף של פילה בקר ושהבקבוק יישאר מלא בחציו על המדף, או להציע ללקוחות לשתות וויסקי איכותי במחיר סביר ולחנך את הקהל לתרבות שתייה אמיתית? ואחר כך אתם מתלוננים שתמיד דופקים את השחורים.