יוספון

לפני די הרבה שנים גרתי ברחוב רש"י בתל אביב. אחד היתרונות של הרחוב החביב הזה היה קרבתו לשוק בצלאל. באותם ימים עתיקים היה שוק בצלאל שוק של פלאפל. שישה דוכנים עמדו שם זה בצד זה, גדושים ערמות של סלטים, פלאפל, צ'יפס ופרוסות חצילים רוחשים בשמן הרותח, ולא יכולת להישאר אדיש מול התחרות הפרועה והקולנית ביניהם. כל אחד מהמוכרים יצא מגדרו להושיט לך כדור פלאפל חם לטעימה חינם, בידיעה ברורה שברגע שהתפתית, ידו השנייה של המוכר תגיש לך פיתה ריקה למילוי. באופן אישי, אף פעם לא היתה לי בעיה להיכנע ללא תנאים. גם כשהתברר לי די מהר שיש פלאפלים טובים יותר בתל אביב, גם כשהיה נדמה לי שהפלאפל טוגן בשמן רובים, גם כשנחשף כי התחרות היא מראית עין בלבד (כמעט כל הדוכנים השתייכו לאותם בעלים), אני חושב שאת רוב ארוחות הצהריים באותה תקופה תפרנית אכלתי שם.

היום יש בשוק בצלאל רק דוכן פלאפל אחד, הפלאפל בו בינוני לגמרי, וכל שאר השטח תפוס בידי בזארים של ביגוד זול, סידקית ודיסקים פיראטיים, ואני נחפז לחלוף על פני המתחם הצפוף הזה. אבל איכשהו, כשאני עובר אותו, אני מתחיל להרגיש שבטני זקוקה למילוי.

ככה מצאתי את עצמי עומד ומביט בעיני עגל בחלון הראווה של מסעדה קטנה בשם "יוספון מטבח ישראלי". המקום חף מכל יומרה. תפריט צנוע רשום על לוח בחוץ ומבעד לחלון הזכוכית אפשר לראות שיש בו מקום לעשרה סועדים לכל היותר, אבל ניתן היה להבחין בבירור כי הבעת פניהם מפיקה עונג. זה עודד אותי להיכנס. מלצרית מסבירת פנים הציעה לי להמתין קמעה עד שיתפנה מקום, מבלי שהזמנתה הנדיבה תידחק במי מהסועדים להרחיב את פיו וללעוס ביתר זריזות. הסועדים מרגישים בבית, וגם אני, פלאי פלאות, הרגשתי מיד בבית. אפשר לעשן, אפשר לדפדף בתפריט הקטן, אפשר להציץ בספר של המלצרית שמונח על הדלפק. זו כנראה מלצרית אופטימית מאוד אם היא סבורה שתצליח לסיים אותו, לנוכח העומס המתמיד במקום.

יוספון (כך נכנה להלן את האיש שמתרוצץ בין המטבח הקטן לדלפק) נראה כבחור טוב לב עם עין טובה. תוך שהוא עובד על המנות, הוא גם קולט מהר מה קורה בשטח. פה דחק בי ללגום לימונדה על חשבון הבית, שם הושיט לי פיסה לוהטת של כבד עוף מטוגן, ואני נהניתי להיות אורח רצוי.

כמו שהוא חביב אל הלקוחות, כך מחבבים אותו הסירים. המגע שלו בהם מניב מנות מצוינות. בעיקר, נדמה לי, חביב עליו סיר הקוסקוס. הקוסקוס עם המפרום, עם נגיעה קלה של כורכום, היה ברמה של בכירי הטריפוליטאים מאור יהודה, וכבר באותו רגע, ולנוכח המחירים הנוחים, ידעתי שלא אסתפק בפחות משתי מנות נוספות. בעודו מכין לי אותן לקחת הביתה, סקרתי את מבחר המנות הראשונות, בהן מככב החומוס (עם פטריות חמות, עם סלט, עם בשר בקר ובעיקר עם יוספון).

בבית אנחנו עדיין מתמוגגים מהמנות שהבאתי: מנת כבדי עוף על קוסקוס פשוט נמסה על הלשון, ולא היתה בה טיפת מרירות. את הכבד הוא הכין, לבקשתי, במידת מדיום, וגם חימום חוזר בבית לא ייבש את המנה. המלצרית המליצה לי על מנת שניצל בעשבי תיבול, בתוספת תפוחי אדמה קטנים מטוגנים ואורז שהוא, לטענתה, "סוף הדרך". ואכן, לאורז של יוספון יאה לתת זכות קדימה. למנות צירף גביעים קטנים של סלט סלק, סלט צ'ירצ'י, סלט כרוב וסלט חריף שחרף חריפותו, לחכנו הוא ממתק. כל הכבודה הזו: שלוש מנות עיקריות עם תוספות ועוד ערכת סלטים, הסתכמה ב-90 שקל בלבד. השילוב של צניעות, איכות ומחיר הוגן, מחזיר לי, הודות ליוספון, את הרצון לשוב ולבקר בשוק בצלאל.

"יוספון מטבח ישראלי". טשרניחובסקי 1. טל' 5250777. פתוח: א'-ו' 12:00-19:00.