הא לחמניה

לחמניות – היא צורת הרבים של לחם... טוב, לא בדיוק. לחמניות זה פשוט לחם קטן ואישי, פרקטי וידידותי למשתמש. השקעה קלה נוספת בזמן ההכנה תשיג אפקט חזק של תשומת לב - מאפה אישי שמשדר יחס מיוחד. לחמניות מתאימות תמיד ולכל סיטואציה: הן יכולות ללוות ארוחה צנועה וביתית או ארוחה חגיגית ומרשימה, ובימי חול אפשר לעשות מהן סנדוויצ'ים ולקחת לבית-הספר או לעבודה.

בעצם אפשר לעשות לחמניות מכל בצק של לחם. פשוט מחלקים אותו לאחר שתפח ליחידות קטנות, מעצבים כל יחידה בפני עצמה, ואופים זמן קצר יותר. לחמנייה יוצאת יותר פריכה מפרוסת לחם, כי יש לה שטח פנים רחב יחסית, וכך שטח הקרום יותר גדול ביחס לתוך הרך.

היצירתיות שאפשר לבטא בלחם עצמו היא כאמור בלתי נדלית: אפשר לעשות שינויים ברשימת הרכיבים וביחסים ביניהם, לגוון בתוספות שמכניסים לבצק ולשחק עם ניואנסים בתהליך ההכנה. אבל בלחמניות... השמיים הם הגבול. מאותו בצק - אפשר ליצור לחמניות בעיצובים שונים ומגוונים, כך שבכל עיצוב הן גם ייראו אחרת. קל לעשותן מושכות את העין ומגרות את החיך, קורצות ומזמינות לתת ביס.

כשאנחנו אופים לחמניות בבית יש לנו את החירות והאפשרות להחליט בעצמנו איזו צורה ניתן להן. אנחנו יכולים גם להתאים את גודל הלחמנייה, את מרכיביה ואת עיצובה לרצון האישי ולצורך הספציפי. לחמניות "יומיומיות" שישמשו אותנו ככריך – אפשר לעצב בפשטות, ובדיוק על פי הגודל שמתאים לנו. אם אלה ילדינו למשל, וידוע שמהסנדוויץ' של ארוחת הבוקר שלהם הם משאירים תמיד "זנב" בגודל קבוע, למה שלא נשים להם בילקוט לחמנייה "בהתאמה אישית"? כך אפשר להתאים את גודל הלחמנייה לכושר האכילה שלהם.

אם אנחנו בעניין של הקפדה על התזונה ומשתדלים לשים לב למה שאנחנו מכניסים לפה (מה זה "אם"? הרי כולנו כך, תיאורטית לפחות) אפשר להכין לחמניות "בריאות" שישמשו בסיס לכריך משביע ומזין שניקח לעבודה. כשאופים אותן בעצמנו ולעצמנו – אפשר להשקיע במיוחד, להכניס בהן ולפזר מעליהן מכל טוב הארץ. אפשר להשתמש בקמחים מזינים, ממתיקים מומלצים וגרעינים מעשירים. מגיע לנו, לא?

ולפעמים בא לנו פשוט להשתעשע, לשים על השולחן לחמניות יותר "מעניינות". העניין יכול להיות באופן עיצובן: קליעה נחמדה, גלגול, מילוי, חיתוך או גזירה מרשימים, זיגוג וציפוי לא שגרתיים. סלסלה נאה ושופעת של לחמניות ביתיות מעוצבות – תתרום רבות לקישוטו של כל שולחן או מזנון, בכל סוג של ארוחה. גם כאשר מונחים עליו שפע של מאכלים אחרים - כל אחד מזמין יותר מהשני – כולם תמיד נמשכים לפינת הלחמים והלחמניות.

ואם כבר טרחנו ואפינו לחמניות, אז טרחנו לא לחינם וממש לא באופן חד-פעמי. לחמניות נשמרות היטב... במקפיא. אם הכנתם ערמת לחמניות והן באורח פלא לא נאכלו כולן באותו יום – לא צריך להצטער, ובוודאי שלא לזרוק. עטפו אותן היטב בשקית ניילון, הוציאו את האוויר מהשקית ודיחפו אותה לפריזר. בכל יום מימות החודש הבא, מספר דקות בתנור שחומם מראש לחום גבוה או בטוסטר אובן - יספיקו על מנת להשיב להן את פריכותן ואת טריותן, ולהגישן כאילו נאפו רק היום.

ולצרכני הסנדוויצ'ים היומיומיים שבינינו – הנה טיפ קטן ויעיל: אם הלחמניות נועדו לכריכים - חיתכו אותן בטרם הקפאה, ואת הכריך הכינו בעודן קפואות! את הלחמניות שהכנתם תמיד כדאי להקפיא בעודן טריות, בסמוך ככל האפשר לאפייה, אך לאחר קירורן המלא.

לפני ההקפאה, אפשר לחתוך אותן באמצע לשני חלקים (כהכנה לכריך), לסגור ואז לעטוף אותן בניילון כשהן חתוכות. בבוקר, בבואכם להכין את הכריך, הוציאו לחמנייה מהניילון ונגבו היטב את הקרח שהצטבר עליה. אל תמתינו להפשרה ואל תחממו, רק פיתחו את הלחמנייה הקפואה והחתוכה (אם נדבק, היעזרו קלות בסכין) ומלאו במה שאתם אוהבים. עטפו את הכריך בניילון נצמד מהודק והניחו בתיק. כעבור מספר שעות הוא יהיה כמו טרי ומתאים בדיוק לאכילה. הלחמנייה הפשירה לאיטה בתוך הניילון בעוד המילוי שבה לא התרכך ולא התחמם, אלא נשמר כאילו היה בתוך מקרר.

אז אם הזכרנו שאנחנו כולנו בקטע של תזונה נכונה ובריאה – אולי זו ההזדמנות להפסיק להיות תיאורטיים בלבד. לחמניות הסובין האלה מתאימות להכנת סנדוויץ' ועם קצת מזל אפילו הילדים יסכימו לקחת אותן בילקוט. מאותו מתכון אפשר כאמור להכין לחמניות בעיצובים ובגדלים שונים.

חומרים ל-8-6 לחמניות בינוניות

½ 1 כוס קמח מלא (200 גרם)
2 כוסות קמח לחם לבן (280 גרם)
½ כוס סובין חיטה (25 גרם)
20 גרם שמרים טריים או 1 כף שמרים יבשים (11 גרם)
½ 1 כפות סוכר חום או דבש
½ 1 כפיות מלח
2 כפות שמן זית
½ 1 כוס מים פושרים (375 מ"ל)

לציפוי (לא הכרחי):
חלמון ביצה טרוף עם כפית מים או מעט חלב
מעט סובין, לזרייה

אופן הכנה:
1. מנפים את שני סוגי הקמח לתוך קערה. מוסיפים את הסובין ומערבבים.

2. אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם בקערית בחצי כוס מהמים, מוסיפים חצי כף מהסוכר ומשהים מספר דקות לתסיסה. אם משתמשים בשמרים יבשים, מערבבים אותם אל תוך הקמח בקערה.

3. מוסיפים לקערה את הסוכר, המלח והשמן ובהדרגה גם את המים (בשימוש בשמרים טריים - מוסיפים את מי השמרים שתססו בשלב הזה) ומערבבים לבצק אחיד.

4. לשים את הבצק שנוצר על משטח מקומח במשך כ-10 דקות, עד שיווצר בצק רך ומאוד גמיש. אם הבצק דביק מאוד, מוסיפים מעט קמח לבן תוך כדי הלישה.

5. מגלגלים את הבצק בקערה משומנת ומכסים אותה בניילון נצמד. משהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כשעה-שעה וחצי בטמפרטורת החדר.

6. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח ולשים אותו קצרות כדי להחזירו לגודלו המקורי. מחלקים את הבצק ל-6-8 חלקים שווים.

7. משטחים כל חלק לעלה קטן ומגלגלים לכרוכית מאורכת. מניחים את הלחמניות על נייר אפיה בתבנית שטוחה כשצד הסגירה כלפי מטה, במרחק של כ-5 ס"מ בין אחת לשנייה. משטחים מעט את הלחמניות באצבעות, מכסים את התבנית בניילון או במגבת ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כ-45 דקות.

8. מברישים את הלחמניות שתפחו בחלמון ביצה טרוף או בחלב וזורים מעט סובין.

9. אופים את הלחמניות בתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה 190 כ-25-30 דקות, עד שישחימו.

10. מוציאים את הלחמניות מהתנור ומקררים על רשת.