אוריינט אקספרס

בין הפירה והשניצל, הסטייק, השווארמה והסלט הארצישראלי לכל אחד מאיתנו יש מצב רוח לסושי, נודלס ולניחוחות צדפות וסויה. המסעדות האוריינטאליות כבר מזמן ביססו להן מקום של כבוד והן רבות ומתרבות ונעות תמיד על הציר שבין הכי בסיסי ופשוט (כמו מסעדת 'המכולת הסינית') ובין הקלאסי והטרנדי ('ג'ירף').

הפעם על הציר הזה נבחנות שתי שחקניות, האחת 'הבית התאילנדי' בתל אביב, אותנטית אמיתית שכבר חוגגת שמונה שנים ושומרת על אוכל תאילנדי נטו, והשנייה 'סאטורי', ברמת החייל, שחקנית חדשה יחסית בשטח, המשלבת במסורת הטרנד שעדיין מוביל פה, בין מזרח ומערב.

במשפט אחד: מה שהיה "טוק טוק" לשעבר ומותג כפאסט פוד של צהריים שודרג בעזרתו של השף יועץ אבי שטייניץ למסעדה אסייאתית עם נגיעות מערביות שפוזלת יותר לשעות הלילה ולצעירים. במקום יש עכשיו גם בר וסושי-מן שמנפק סשימי, ניגירי ורולים עם גפרורי ירקות דקיקים ומהודקים היטב.

אווירה: הרצפה השחורה, גווני הבורדו השולטים בחלל, פסלי הבודהא וקיר הברונזה-זהב יוצרים תפאורה אוריינטאלית מעומעמת שנעימה גם לדרינק וסושי וגם לארוחה משפחתית.

אוכל: ניכר שהושקעה מחשבה בתפריט והתוצאה היא שילובים מעניינים ומוצלחים, למשל סיגרים פירות ים וגבינה (27 ¤) משלבים בצק סיגר מזרח תיכוני במילוי פירות ים ברוטב סאטורי (טריאקי+ווסאבי). כדאי גם לנסות את היקיטורי שרימפס (33 ¤) – 3 שיפודי שרימפס פריכים עם רוטב מדויק של חמאת קארי וכוסברה. לעיקריות אפשר לבחור בין דגים, בשר או מנות אטריות ואורז. בזירת הים בחירה מצוינת תהיה פילה דניס טפניאקי (על הגריל) ברוטב קרמי מעניין בצבע חרדלי המורכב מגזר, לימון, כמון על שעועית ירוקה וערמוני מים. אם אתם בעניין של אנטרקוט נסו את הנתחים עם חצילים וקשיו בתוספת אורז לבן. הקינוחים מערביים: פבלובה עם גלידת וניל או מוס שוקולד לבן בטבעת קדאיף.

למה כן: כי המנות לא מתעקשות לשלב בכוח בין מזרח ומערב כי זה אופנתי, אלא משלבות יפה בין טעמים, חומרים וצורות הגשה משני העולמות. תוספת הסושי ברוכה וברמה גבוהה, התפריט מספק הסבר על סוגי הסושי השונים לכל מי ששוכח מה זה רק הדג ואיך קוראים לזה עם האורז ומתבייש לשאול.

למה לא: כי למרות המאמצים של המסעדה להיות מפוצצת בצעירים מבושמים בשעות הערב האווירה בה נוטה להיות יותר משפחתית והולמת בעיקר אירועים עם כל החמולה.

מחיר: ממוצע. מקבלים תמורה הולמת, טעימה ומשביעה.

"סאטורי", הברזל 34, תל אביב, טלפון: 03-6441151

במשפט אחד: פינה מוקפת קש שניצבת לה כבר 8 שנים במרחק יריקה מהים - מעוררת חשד במבט ראשון, אך אהובה ומזמינה לביקורים נוספים במבט שני.

אווירה: מגמה אותנטית עם כסאות ושולחנות נצרים במעין פאטיו סגור, שמזכירים גם את סיני, לא רק את תאילנד. יש גם חדר עם ריהוט רגיל למי שלא רוצה שכוסית יין השזיפים שלו תתנדנד על שולחן במבוק אותנטי, אך רעוע משהו.

אוכל: מי שמגיע הנה, בא רק בגלל המנות התאילנדיות המצוינות שהן הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי. הכוונה היא שכשהמלצרית אומרת לכם שזה לא ממש חריף זה חריף אש. ממש כמו בתאילנד.
מומלץ לפתוח עם סלט פפאיה מסקרן (סומ טאם – 23 ¤) – רצועות לבנות מגוררות עם עגבניות ובוטנים ורוטב חריף בצד, אפשר גם סלט שרימפס ואטריות שקופות – מתובל היטב עם דגש על לימון וכוסברה מרעננים (32 ¤).
אם אתם בקטע של חריף, נסו את תבשיל חלב הקוקוס עם עוף וחצילים ברוטב קארי ירוק וקרמי. אם באתם להיזכר בטעם של האיים בדרום תאילנד נסו מנת פירות ים ברוטב צדפות ובזיליקום (65 ¤)
לקינוח מומלץ מאוד לצנן את החיך עם ג'לי טפיוקה עם חלב קוקוס, אבל לוותר על תוספת האננס (משומר ומתוק מדי) ולהסתפק במלון אם אוהבים. סקרנים ואוהבי ביזאר יכולים לנסות את ה"סטיקי רייס" בחלב קוקוס חם עם בננה.

למה כן: כי עם כל הכבוד לכל המסעדות האוריינטאליות עם נגיעות ים תיכוניות לפעמים (בייחוד אחרי ביקור בתאילנד) בא לאכול מנה מקורית שנעשית על פי מיטב המסורת התאילנדית בלי הנחות לחיך הלבנטיני ובלי פיוז'ן טרנדי. צוות המלצרים מתמצא במנות האקזוטיות ויודע להסביר מה מסתתר מאחורי השמות הזרים.

למה לא: כי האווירה שהמקום משדר נופלת לפעמים בין הכסאות. מצד אחד זה מקום יומיומי, שמתאים כשחוזרים הביתה מהים רעבים ועטופים בלונגי, אבל מצד שני הוא עשוי להיות קז'ואל מדי לארוחת ערב. לא מתאים לאנשים מעונבים מדי ששכחו את נפלאות הטיול הגדול למזרח.

מחיר: סביר ובהחלט משתלם.

"הבית התאילנדי", בוגרשוב 8, תל אביבטלפון: 03-5178568