מיליון ארגזים בשנה

הג'יימסון הוא הוויסקי האירי הנמכר ביותר בעולם, כשהוא תופס 75% ממכירות הוויסקי האירי באשר הן. הוויסקי הזה לא איכותי או טעים מדי, אינו מורכב יתר על המידה ואינו בעל טעמים וארומות מדהימים. אבל למרות כל אלה, הוא תפס בארץ חזק מאוד, המון לקוחות מתים עליו ולא מוכנים לשמוע שום שם אחר חוץ ממנו. האמת? אם זו תהיה הטענה שלי נגד הטעם של הישראלי באלכוהול, אז מצבנו מעולם לא היה טוב יותר.

סיפורו של הג'יימסון מתחיל דווקא בסקוטלנד. ג'ון ג'יימסון האב, איש עסקים צעיר ונמרץ, התחתן עם בת למשפחת הוויסקי המפורסמת "הייג" (Haig), וכחלק מהשושלת המכובדת למד את רזי זיקוק הוויסקי.

בשנות ה-70 של המאה ה-18 היגר ג'יימסון עם אשתו ו-2 ילדיו- וויליאם וג'ון- לדבלין, בירת אירלנד. שני הבנים הכירו בחור בשם ג'ון שטיין, בעל מזקקה ברחוב ב?ו? (Bow) בעיר, וג'ון, הבכור, אף נשא את בתו של שטיין לאישה. לאחר כמה שנים רכש ג'ון האב את המזקקה, וב-1780 הקים באופן רשמי מזקקה הקרויה על שמו - מזקקת ג'יימסון ויורשו היה בנו הבכור, ג'ון. וויליאם, אגב, ניהל מזקקה שנייה של שטיין ברחוב אחר בעיר, וגם הוא רכש אותה לאחר כמה שנים. ההשתלטויות הללו גרמו לכך שמשפחת ג'יימסון היתה למשפחת יצרני הוויסקי הגדולה ביותר בהיסטוריה של אירלנד.

בשנת 1810 הייתה מזקקת ג'יימסון לשנייה בגודלה באירלנד, וזיקקה כ- 1250 גאלון וויסקי ביום, אך ורק בזיקוק דודי. עם השנים הוויסקי הפך לפופולרי יותר ויותר בעולם, והג'יימסון רכב על הגל בצורה מושלמת. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, מזקקת ג'יימסון גדלה והתרחבה, עד שעבדו בה 300 פועלים שייצרו כמיליון גאלון וויסקי בשנה! הוויסקי זוקק פעמיים במזקקות סיר מסורתיות (לאחר מכן השתנה החוק, ועד היום הוא מזוקק 3 פעמים), אך בשל גודלן העצום של המזקקות, נאלצו בחברת ג'יימסון למצוא דרך לחמם את הדוד מהר יותר. הפתרון היה בנוסף לאש רגילה, לחמם בעזרת קיטור. כיום זוהי שיטה מקובלת וידועה, אך אז זו היתה שיטה מהפכנית וראשונית, וגם בעניין הזה ג'יימסון היו פורצי דרך.

העסק המשיך והתרחב, והמפעל ברחוב ב?ו? גדל ונראה כטירה באמצע העיר כשחביות הוויסקי שכבו בחדרי היישון מתחת לרחוב. בגלל הבעלות המשפחתית בג'יימסון חשו שיש להם זמן, ונהגו בהתאם: רוב בקבוקי הוויסקי שלהם היו בני 10 ו- 12 שנים לפחות, מה שהפך את הוויסקי לאחד המוערכים ביותר באירלנד. בשנת 1921 קיבלה החברה את התואר המכובד "חברה ציבורית", ומאז היא נחשבה לאחת מהחברות הגדולות בשוק האירי.

בשנת 1966 נפל דבר. ג'יימסון חברו לעוד שתי מזקקות- פאוורס וקורק דיסטילרס, והקימו את "קבוצת המזקקים האירים" (Irish Distillers Group), מעין תאגיד גדול. ההתרחבות לא הותירה ברירה והג'יימסונים העבירו את המפעל למקום אחר שבו יזוקקו כל המותגים. כך, ב- 1971, לאחר כמעט 200 שנים של זיקוק וויסקי (אם מחשיבים את המזקקה של שטיין), נסגרה המזקקה ברחוב ב?ו?, והייצור עבר לעיירה בשם מידלטון (Midleton) בדרום המדינה, שם מיוצר הג'יימסון עד היום.

עובדה מעניינת: רק מ-1968 נמכר הג'יימסון בבקבוקים. עד אז, למרבה ההפתעה, הג'יימסון נמכר בעיקר בחביות ובכדי חרס גדולים, ולמרות זאת הצליח להיות הוויסקי האירי המוביל.

עד 1988 נחשב הג'יימסון, כאמור, לוויסקי האירי המוביל והידוע ביותר, אך עדיין לא היה מוכר בהרבה מדינות. באותה שנה, תאגיד האלכוהול הענק פרנו-ריקאר רכש את קבוצת "אייריש דיסטילרס" והחל לשווק את המוצרים החדשים, עם דגש חזק מאוד על ג'יימסון. הדגש הזה הצליח מעל ומעבר, וכיום הג'יימסון נמכר בכ-120 מדינות מכל העולם, בעיקר בעזרת אירועי ספורט שונים שג'יימסון הוא הספונסר הראשי שלהם (כמו מירוצי סוסים וגולף באירלנד, תחרויות יאכטות בארה"ב ועוד). כהוכחה להצלחה הפנומלית שלו, זכה ג'יימסון ב-1996 בפרס "המותג שגדל במהירות הגדולה ביותר", כשהגיע למכירות של מיליון ארגזים בשנה. זוהי כמות מכובדת ויפה, המכניסה מספיק מזומנים לבעל הבית כדי שלא יבכה על כך שהוא לא ברשימת 10 מותגי האלכוהול הגדולים בעולם.

מותגים:

המותג הפשוט אך הנמכר ביותר של החברה. בלנדד וויסקי המורכב מ- 50% וויסקי מאלט(!!!) ומכיל בלנד של וויסקים בני 5 שנים לפחות. יש שימוש נרחב בוויסקי שיושנו בחביות בורבון, מה שמוריד מהעומק ומהכובד של המאלטים. הוויסקי עצמו בעל צבע ענברי, הוא קליל, נקי, לא בעל מעוף גבוה מדי, אך מספיק מורכב כדי להשתייך למשפחת הוויסקי המכובדת.

אחד ממותגי האלכוהול הנמכרים ביותר בברים בישראל, שנלגם בעיקר בכוסות צ'ייסר או עם הרבה קרח. הסיבה פשוטה: זהו וויסקי לא מורכב מדי, לא חריף ולא עוקצני, ולכן הלקוח הישראלי הממוצע - זה שלא אוהב וויסקי - אוהב אותו מאוד. 40% אלכוהול.

מותג לא ידוע בישראל (בעיקר כי לא מייבאים אותו), אך כדאי להכיר.
הקרסטד 10 (פירוש: "פסגת ה-10") הוא המותג הראשון של ג'יימסון שבוקבק אי פעם, והוא הומצא כ"קונטרה" למותגי וויסקי אירי משובחים אחרים, כגון פאוורס גולד לייבל. הקרסטד 10 הוא וויסקי המכיל בלנד של וויסקים בני 10 שנים לפחות, מורכב מ- 35% מאלט, ולכן באירלנד מיוחסות לו תכונות "נשיות", כגון רכות, עדינות, ניחוחות פירותיים ועוד.40% אלכוהול.

מותג וויסקי מעולה ונהדר, שמשלב בחובו איכות וגימיק שיווקי.
עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, ייצרו ג'יימסון, בנוסף לשאר המותגים שלהם, גם את הג'יימסון 12 שנה. הבעיה היתה שבמשך שנים הוא היה מיוצר ברחוב ב?ו?, ובשל סגירת המזקקה שם, טעמו השתנה במקצת והמכירות ירדו. בנוסף, המתחרים של ג'יימסון החלו להוציא לשוק מותגי פרמיום, וג'יימסון חיפשו את הפתרון שישלב וויסקי איכותי עם גימיק פרסומי ושיווקי. הפתרון היה וויסקי שקרוי על שם שנת הקמת המזקקה (1780), המכיל בלנד של וויסקים בני 12 שנה (לפחות) עם וויסקים בני 20, שימוש ב- 75% מאלט בערבוב והצלחה גדולה בלהגיע הכי קרוב לטעם של הוויסקי המקורי מרחוב ב?ו?.

בעניין הטעם, יש להתחשב בעובדה שמדובר בוויסקי אירי, כך שאין לצפות למורכבות כמו וויסקי סקוטי בן 12 שנה. הטעם הוא מתקתק בגלל חביות השרי, גוף מלא ועישון קל. הוויסקי לא קל כמו וויסקי אירי ממוצע - בעיקר בגלל האחוז הגבוה של המאלט והיישון הארוך- ולכן הוא מומלץ וטוב כל כך. 40% אלכוהול.

הגיע הזמן לפתור את התעלומה מסביב למותג הזה, כי יותר מדי מיתוסים ושמועות לא נכונות רצות סביבו.

הג'יימסון גולד הוא מותג וויסקי שנולד כדי להצליח בשוק האסייתי, ולהימכר שם תחת השם "ג'יימסון XO". לאחר שירדו מהשם המגוחך, החליטו בעלי החברה לקרוא למותג "גולד", ולשווק אותו בעיקר בחנויות דיוטי פרי ברחבי העולם.

הוויסקי מכיל בלנד של וויסקים בני 10-13 שנים, חלק קטן מיושן בחביות שרי, אך הרוב בחביות בורבון שיושן בהן וויסקי אירי. השילוב נותן וויסקי מעט עוקצני, אך המשלב דומיננטיות של המאלט עם מתקתקות של חביות השרי. בסך הכל, זהו אחד ממותגי הוויסקי האירי האהובים עליי ונחשב למשובח ואיכותי מאוד, ואף זכה לפני כ- 8 שנים במקום השני בתחרות "הוויסקי בלנדד הטוב בעולם". הבעיה היחידה איתו היא שהוא, כאמור, משווק בעיקר בדיוטי פרי, מה שגורם לחלק גדול מהאוכלוסייה לא להתוודע אליו, וחבל. 40% אלכוהול.

ג'וליאלמו מרקוני (1937 - 1874) הוא האיש שהמציא את מכשיר הרדיו. בפברואר 1896 מרקוני הגיש באנגליה בקשה לפטנט על טלגרפיה בעזרת גלי רדיו, 4 חודשים לאחר מכן הוא קיבל את האישור לכך, ובשנת 1909 קיבל פרס נובל לפיזיקה על המצאתו. איך כל זה מתקשר לוויסקי?

ובכן, מרקוני נולד באיטליה לג'וזפה האיטלקי ולאנני האירית. אותה אנני, ממש במקרה, היתה נכדתו של ג'ון ג'יימסון, ומכאן נובע כי מרקוני הוא נינו של ג'יימסון.

בשנת 1996 החליטה חברת ג'יימסון לעשות כבוד להמצאה של הנין המכובד, והוציאו למכירה וויסקי שעורבב במיוחד לציון 100 שנים להמצאה הדגולה של מרקוני. המאסטר בלנדר של ג'יימסון באותה תקופה, בארי וולש, השתמש בשילוב חדשני - כמעט כמו המצאת הרדיו - של זיקוק דודי עם יישון בחביות בורבון בלבד. 40% אלכוהול.