כושית פוליטיקלי-קורקט

איכשהו פספסתי את סיקור מרתון מסיבות סיום שנת הלימודים, שזה כידוע האייטם הלוהט באמת בשלהי יוני. כנראה שאחרי כמה ילדים - נעשים קצת מעופפים, והתאריכים החשובים שסביבם נע כדור הארץ (1 ביולי, 1 בספטמבר, החופש הגדול וכן הלאה) עלולים לחמוק מהתודעה, כאילו ישנם גם עיסוקים אחרים בחיים, שאינם מתחילים ונגמרים בילדים. מה לעשות, בילד הראשון מתלהבים, בשני עוד משקיעים, בשלישי כבר מתחילים לזייף, וברביעי... הרביעי צריך להסתפק בשאריות הלהט ובשרידי הכושר.

"המורה/הגננת אמרה לי להגיד לך להכין עוגה למסיבה של יום רביעי!" ברצון, בשמחה, בטח, תמיד. וכשמדובר ב"כיבוד למסיבה בבית-ספר או גן" - אין ברירה אלא להתאים אותו לקהל המטרה, שהוא, איך לומר זאת בעדינות - ילדותי-משהו. כששואלים ילד (בטווח הגילאים הרחב שבין שנה ל-18 שנה), מה כדאי להכין למסיבת הסיום הכיתתית, למסיבת הפרידה בגן או לאירועים חינוכיים יזומים אחרים - כמעט תמיד תהיה התשובה: עוגת שוקולד, כזו של ילדים.

אז למה דווקא עוגת שוקולד? ככה! ...ובכל זאת? ככה!
כי ילדים זה מה שיש להם בראש, שוקולד. ואנחנו שם בשביל לספק את משאלות לבם, רוב הזמן. כלומר, בזמנים שאנחנו לא עובדים על שיקום הסמכות ההורית שלנו.

העוגה שאליה מתכוונים הילדים שלי באומרם "עוגת שוקולד" - היא בכלל עוגת קקאו, כזו מהזן הפשוט, נטול היומרה וההשקעה. כל ניסיונותיי לכלול שוקולד אמיתי בעוגת השוקולד הילדותית - עלו בתוהו עד עצם היום הזה. התוצר המשודרג בעיני, נדחה בבוז כן ובמחאה בלתי-כבושה על ידי הצרכנים הצעירים. מסתבר שאצל ילדים שוקולד אמיתי בעוגה זה לא "הדבר האמיתי", מפליא ככל שזה יישמע. הכוונה שלהם היא לעוגת קקאו, כזו שפעם מותר היה לקרוא לה "עוגה כושית". תצחקו-תצחקו - הייתה פעם אחת שהבאתי אותה ל"מסיבת סיום עבודות אישיות בנושא עמי העולם", בתור "עוגה מקניה", כי עבודת-הנושא של הצאצא היתה על ארץ זו, ואני בעוונותי לא מכירה שום "מאכל אופייני לקניה" אחר.

אם כן, שוב הכנו את אותה עוגת-ילדים נצחית: עוגה בחושה פשוטה, עשירה בסוכר ובחמאה, כהה, רכה ומתוקה לאללה, ובעיקר - ילדותית בסגנונה. אמנם אין לה תואר או הדר, אך עם הפיניש המתבקש של זיגוג שוקולד (מקקאו) מתקבל המראה המצועצע הרצוי. לליטוש הסופי, מומלץ לזרות מעל לזיגוג את כל הסוכריות הצבעוניות שנשארו במזווה. אפשר לגלות נדיבות בעניין הקישוטים, כי במקרה בודד ומסוים זה - כל המרבה בקיטש הרי זה משובח.

מרכיבים:
(לתבנית בגודל 34x32 ס"מ)
2 כוסות סוכר
5 כפות שטוחות קקאו
1 כפית אבקת נס קפה
1 כוס מים
300 גרם חמאה או מרגרינה
1 כף יין אדום מתוק
כמה טיפות תמצית רום
6 ביצים
½ 2 כוסות קמח תופח מאליו (350 גרם)

לזיגוג:
2/3 כוס סוכר
4 כפות שטוחות קקאו
¼ כוס מים
50 גרם חמאה

אופן הכנה:
1. מערבבים בסיר 1 כוס מהסוכר, קקאו, נס קפה וכוס מים ומבשלים על אש קטנה עד שהסוכר נמס.

2. מורידים מהאש, מעבירים לקערה גדולה, מוסיפים את החמאה, ומערבבים עד שתימס.

3. מוסיפים יין ותמצית רום ומצננים.

4. מפרידים את הביצים, את החלבונים שמים בקערת המיקסר ואת החלמונים מוסיפים בהדרגה אל תערובת השוקולד ומערבבים לקרם חלק.

5. מוסיפים את הקמח אל קערת השוקולד ומערבבים בכף לעיסה אחידה.

6. מקציפים את החלבונים לקצף יציב תוך הוספה הדרגתית של שארית הסוכר.

7. מוסיפים את הקצף לתערובת השוקולד ומערבבים בתנועות קיפול עדינות.

8. יוצקים את התערובת לתבנית מרובעת גדולה בגודל 34x32 ס"מ, משומנת, ומשטחים בצורה אחידה בתוך התבנית.

9. אופים בחום בינוני 180° כ-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש.

זיגוג:
1. שמים את הסוכר, הקקאו והמים בסיר קטן ומבשלים על אש קטנה עד שהסוכר יימס. מכבים את האש ומוסיפים את החמאה.

2. מערבבים לקרם אחיד, מצננים מעט, שופכים על העוגה המוכנה ומחליקים עד שפני כל העוגה יכוסו בזיגוג.

3. זורים מעל לזיגוג סוכריות צבעוניות לקישוט.

להגשה: חותכים לריבועים קטנים כמספר הילדים + הגננת/מורה.