השמן

מסעדה שקוראים לה השמן והיא ממוקמת במרכז אלנבי - איזו תמונה יש לכם בראש כשאתם חושבים עליה? אני, קודם כל רואה בעיני דמיוני את אלנבי - אנשים קשי יום מחכים בתחנה לקו 4 או 16, הנוסעים דרומה, חנויות העודפים, באסטות האופנה הזולה, דוכני הדיסקים הצרובים, הומלס שרוע על המדרכה עם שלט קרטון לידו. אחר כך אני מעלה בדמיוני את השמן, מישהו כמו בסאם זועמוט ז"ל או אולי אבי ביטר יבדל"א, מזיע ליד השווארמה, לא מצליח לגנוב דקה ליד המאוורר, ממלא בנדיבות את הפיתה של הלקוח הרעב, מקווה שהיא לא תיקרע. תמונה הגיונית, ברורה, לא ממש משובבת, אבל זה מה יש.

מסעדת השמן שוברת לי קצת את התמונה הסטריאוטיפית הזו. בחוץ, עם הפנים לרחוב, היא אמנם מתחזה לדוכן מזון מהיר, אבל מאחוריו, בתוך הבניין, יש חדר סועדים מרווח וממוזג עם תקרה גבוהה, ריהוט פשוט אך חדש, ויציאה לגינה שבה כמה עצים זקנים, שמשיות צל צעירות, ועכשיו בונים בה את הבר הפתוח. שנית, לשווא חיפשתי את השמן האולטימטיבי. הצוות המפעיל את המקום - בחור חביב ושתקן עם תסרוקת עידן רייכל, צעירה שחומה משמש שאני מנחש (אני והדמיון שלי) כי כבר שרפה כמה חודשים טובים בגואה, מלצרית מאירת עיניים ונלהבת, הטבח הצנוע שנחבא אל הכלים - כולם מחוטבים למדי, רעננים ונמרצים למראה. נראה שהם מנסים לקרב את החלק הבלייני של לילינבלום ונחלת בנימין הסמוכים לחזית המרכז - מקום שאפשר לאכול בו בצהריים, אבל גם לחזור אליו בערב כדי ללגום קצת בריזה על הבר.

בינתיים זה עדיין חלום. עד שיוקם הבר, עד שהפרסום ייקלט, עד שישימו לב אליהם, הם מנסים להתפרנס מארוחות צהריים עממיות, בונים על העובדים בסמוך ועל עוברי אורח מזדמנים כמוני. שכמותי ימצאו שם עסקית זולה ומשביעה, לא יותר מזה כרגע, ב-28 שקל. במחיר הזה מגישים לך לשולחן רוטב סלסה, קצוות של פיתות שהונחו בטוסטר וצלוחית חמוצים, ועד שתעיין בתפריט יגיעו סלט עגבניות, סלט ירקות קצוץ, חומוס עם טחינה, לאפה אחת. כלול במחיר, נדיב, אבל הסלטים סתמיים מדי.

לעיקרית - קבבים, שניצל, שיפודי פרגיות, כבד עוף, כבד עגל ובורקס במילוי בשר -וזה יגיע עם שתי תוספות לבחירה מתוך מגוון מוצהר של תפוחי אדמה בתנור/ צ'יפס/ אורז/ ירקות מאודים/ פירה. רק חלק מההצהרות עומדות במבחן המציאות: בארבע בצהריים כבר לא היו תפוחי אדמה בתנור וגם הפירה אזל. אפשר להבין את זה: המסעדה עושה את צעדיה הראשונים, לוקח זמן עד שמתכננים נכון את הכמויות - או שמא הפירה הוא להיט נחטף?

הקבבים, ארבע קציצות עגולות מעשה בית, היו טובים מאוד. חרוכים כהלכה בחוץ, דשנים ועסיסיים בפנים, מתובלים בעדינות. כבד העוף עם הבצל המטוגן היה סטנדרטי, חזה העוף על הגריל סבל מיובש. עבור 28 שקל למנה, אני לא מצפה לסערה רגשית. די לי בכך שתהיה הוגנת וטרייה. השמן הוגן מאוד. הירקות המאודים אפילו ראויים לשבח. טורקי מבושל על חשבון הבית הוסיף לתחושתי הטובה.

נעים לראות אנשים צעירים מנסים להקים משהו חדש. אני מתרשם שהצעירים הרזים של השמן הם לא מהסוג שמשקיע מאות אלפים בעיצוב, פרסום וסלבריטיז בציפייה להכות את הקופה במהלך קיץ קצר, כך שאני מקווה שיש להם די סבלנות עד שהמקום שלהם יתפוס. עד אז, אני מניח, יגוונו את התפריט, יטפחו את הגינה, ישקיעו יותר בסלטים, אבל הכי חשוב: שלא ישכחו להשקות את העציץ הגדול שבחדר הפנימי. שמתי לב שיש לו נטייה להתייבש.

ריהוט: פשוט ואסתטי, עכשיו יצא מהנגרייה. סכו"ם וצלחות: טריים. מפיות: נייר. מים: לבקש. שירותים: אפשר להקפיד יותר על ניקיונם. הדלת עדיין לא ננעלת מבפנים. שירות: לבבי. כל כך הרבה פעמים שאלו אותי אם הכל בסדר, עד שהתחלתי לחשוש שמשהו לא בסדר אצלי. חניה: אל תצחיקו אותי.

השמן. אלנבי 114. טל' 5661555. פתוח: א'-ה' 11:30-20:00 (בקרוב יהיה פתוח עד 2:00).