לחם האוהבים

אז מה אתם עושים בט'ו באב?
גם מי שלא יודע בכלל שעכשיו חודש אב, ובטח שלא העלה על דעתו שה-20 באוגוסט זה בדיוק ט'ו באותו חודש עברי - ודאי שמח להזדמנות לחגוג את "חג האהבה". למה לא, אחרי הכל עכשיו קיץ, אמצע החודש, הירח מלא, הערבים חמימים והאהבה היא ממילא אל-זמנית ואוניברסלית.

אהבת-חינם מומלצת באופן כללי בכל מקום ועניין, בטח בימינו ואת האהבה הרומנטית בפרט - אפשר לממש גם בקטנה, לרגל החג הספציפי או אפילו סתם כך מפעם לפעם, ללא שום תירוץ חגיגי. אפשר למשל להכין ביחד ארוחה ביתית לשניים, לערוך שולחן קטן עם מפה נאה על המרפסת בחסות לפידי היתושים הרומנטיים, או בפינת האוכל, בצל המזגן ולאור נרות ריחניים. לא יודעת בקשר לתפריט, אני מניחה שיהיה יין מתאים, ותכינו כמה מנות ייצוגיות, יפות ומפתות. יש כמה חומרי גלם שמוכרים כאפרודיזיאקים, כך מספרים.

וכך, כמו בסתירה גמורה להלכי רוח אחרים ועכשוויים, עומדת השבוע באוויר גם תכונה רומנטית, האופיינית לט'ו באב. זה כנראה בדיוק הזמן להוציא מאריזתה את תבנית האפייה בצורת לב (שקיבלנו פעם לרגל חג האהבה), שתופסת לנו מקום בארון במשך כל השנה-ד?לת-הרומנטיקה, ולעשות בה מעשה סוף-סוף.
כן, גם לחם יכול לשמש כמעורר אהבה, ומה מתאים יותר מהצורה הסכמתית, השכיחה והמשומשת של שתי הקשתות המחוברות ביניהן, הסימבול המכונה "לב"? זה שהאהבה באה מהלב, זה ברור. אבל מאיפה באה הצורה הזו בהקשר הלבבי הזה? למה דווקא הסמל הזה נבחר לייצג את הרגש הפופולרי והאהוב, "אהבה"?

לא משנה, צריך להיאחז באיזשהו ויז'ואל גרפי, לשם קיצור ופשטות, ובתור קונספט עיצובי ראשוני. אם תכינו לחם או עוגה בצורת לב - אין צורך להאריך בהסברים ובדיבורים, ממבט ראשון יהיה ברור מה התכוונתם לומר, וגם למי. מי שמתקשה לבטא באופן מילולי את גודש רגשותיו, יוכל פשוט להניח כיכר לחם לבבית על שולחן הארוחה הרומנטית, ואמירתו לא תוכל להשתמע לשום פנים אחרות. "מלחם האוהבים נטעם בשניים", כאמור בשיר המתנגן ברקע.

חומרים לכיכר אחת דו-צבעית בצורת לב:
1 כף סוכר
3 כפות מים רותחים
1/3 כפית אבקת קפה נמס

½ 2 כוסות קמח לחם לבן (350 גרם)
¾ כפית מלח
1 כפית סוכר
½ 1 כפית שמרים יבשים (או 12 גרם שמרים טריים)
1 כף שמן
1 כוס מים פושרים (250 מ"ל)

1/3 כפית אבקת קקאו (להוסיף לחצי מהבצק)

לציפוי:
מעט חלב או מים להברשה
מעט שומשום וזרעי פשתן או שומשום שחור

אופן ההכנה:
1. מכינים קרמל: שמים כף סוכר בסיר קטן ומחממים על להבה בינונית עד שהסוכר נמס ומשחים מאוד. מסירים מהאש ובזהירות רבה (כדי לא לקבל כוויות מהסוכר הרותח הניתז) מוסיפים מיד 3 כפות מים רותחים ומערבבים לנוזל חום כהה. מוסיפים את הקפה הנמס ומצננים לדרגת פושר.

2. מנפים את הקמח לקערה בינונית, מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח.

3. מוסיפים כפית סוכר ואת השמרים היבשים ומערבבים. (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם קודם בקערית קטנה בחצי כוס מהמים עם כפית סוכר, ומשהים לתסיסה במשך מספר דקות. לאחר מכן מוסיפים את השמרים שתססו אל הקמח).

4. מוסיפים את השמן והמים ומערבבים עד שנוצר בצק אחיד.

5. מחלקים את הבצק ל-2 חלקים שווים. חלק אחד לשים במשך כ-3 דקות עד שנוצר בצק רך וגמיש, מניחים בקערה קטנה, ומכסים בניילון.

6. לחלק השני מוסיפים את מי הקרמל שהתקררו ואת אבקת הקקאו (כדי להכהות את הבצק), ולשים במשך כ-3 דקות עד שנוצר בצק רך, גמיש וכהה. אם הבצק נעשה דביק מדי ללישה נוחה - אפשר להוסיף עוד מעט קמח. מניחים גם חלק זה בקערה קטנה נפרדת, מכסים ומשהים לתפיחה עד ששני חלקי הבצק יכפילו את נפחם, כשעה.

7. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח, לשים היטב כל חלק בנפרד, ומעצבים אותו לצורת טיפה.

8. מניחים את שני סוגי הבצק בתבנית בצורת לב בעלת דפנות גבוהות, משומנת קלות, כך שהבצק יעוצב בצורה של לב שחציו כהה וחציו בהיר. מכסים בניילון ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כ-40 דקות.

9. מברישים את פני הבצק במעט חלב או מים, וזורים מעט שומשום לבן על החלק הכהה וזרעי פשתן חומים או שומשום שחור - על החלק הבהיר.

10. אופים את הלחם בתבנית בתנור שחומם מראש לחום בינוני גבוה 190°, כ-40 דקות, או עד להשחמה.

11. מוציאים את התבנית מהתנור ואת הלחם מהתבנית לצינון על רשת.

הערה: אפשר לאפות את הלחם גם בתבנית שצורתה אחרת, או לרדד שני עלים, אחד בהיר ואחד כהה, להניחם זה על זה, לגלגל ביחד לכרוכית אחת ולעצב ממנה כיכר. הפרוסה החתוכה תיראה כספירלה משני צבעים.