לפני החגים

"אחרי החגים" זה מין מושג כזה, המשמש אמתלה קבילה לדחיית עשייה. אבל מה בקשר ל"לפני החגים"?
נדמה לי שה"אטרף של לפני החגים", שכולנו נדבקים בו בימים אלה שבין שלהי הקיץ לרוחות הסתיו הראשונות - טרם טופל כראוי, ותרופה מנצחת עוד לא נמצאה לו.

שנה חדשה, ימים נוראים, חשבון נפש, אירוחים-התארחויות-וארוחות - כל אלה לפנינו. גם בלי לרצות יש נטייה להיכנס לסחרור של הכנות-ניקיונות-קניות-בישולים-אפייה-עניינים, וכל זה ימים רבים עוד "לפני החגים".

זה קורה רגע אחרי שהחופשה הגדולה הסתיימה וחופשות החגים מסתמנות מעבר לחלון. תחילה מופיע מין זמזום טורדני של לחץ קל ומתון, המסלים ונעשה כבד ודוחק עם התקרב ראש השנה. אי השקט הפנימי מתחזק, הידיים מתחילות לעקצץ, רשימה דמיונית של משימות ומטלות קשות, אך בלתי מוגדרות, צפה קרעים-קרעים בראש - וההרגשה הכללית היא שלעולם לא נספיק את מה שלפנינו. ולא שאנחנו יודעים בדיוק מה עומד לפנינו. בעצם, אולי אי-הידיעה הזו היא-היא שורש הלחץ.

להגדיר משימה ראשונה אחת מתוך האלף? טוב, הנה:
את חלת החג החגיגית שאנחנו מתכוונים להניח אחר כבוד על שולחן החג, כדאי ללמוד לקלוע כבר עתה, ולא בעיצומם של ימי ה-הו-הא. אין מה לעשות, כאן מוכרחים לגייס את מרב הסבלנות ולהתאמן מספר פעמים על יבש (פלסטלינה, מומלץ!), ואחר כך להקצות זמן גם לאימון רטוב. נכון, זה קצת קשה באימונים, אבל המטרה היא שיהיה קל יותר בקרב עצמו. עד "החגים" אין ספק שנצליח להוציא מתחת ידינו חלה קלועה, יפהפייה ודבשית, שתסחוף אחריה מחמאות, ותאפשר בחג עצמו לנוח על זרי הדפנה ולטפוח לעצמנו על השכם בסיפוק של "שיואו, עשינו את זה!".

בתמונות מתוארת בשלבים קליעת צמה מארבעה חבלים, קליעה פשוטה יחסית, המניבה תוצאות מרשימות תמיד. לראש השנה מקובל להכין חלה עגולה, אז המשקיענים שהתאמנו מבעוד מועד, יוכלו להגיע אל תאריך היעד לאחר שרכשו את המיומנות הדרושה להכנת חלה קלועה כזו, ארוכה במיוחד, וסגורה לעיגול חגיגי.
תתחילו מ-עכ-שיו… קדימה.

מרכיבים:
6 כוסות קמח לחם לבן (840 גרם)
½ 1 כפיות מלח
4 כפיות שמרים יבשים (או 35 גרם שמרים טריים)
2 ביצים שלמות טרופות
1/3 כוס דבש נוזלי (120 גרם)
½ כוס שמן קנולה (125 מ"ל)
¼ 1 כוס מים (300 מ"ל)

לזיגוג: 2 כפות דבש נוזלי מעורבב עם 1 כף מים רותחים

אופן הכנה:
1. מנפים את הקמח לקערה גדולה, מוסיפים את המלח ומערבבים.

2. מוסיפים את השמרים היבשים ומערבבים (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם בנפרד בחצי כוס מהמים עם כפית מהדבש ומשהים לתסיסה כ-10 דקות. לאחר מכן מוסיפים אותם לשאר החומרים ויוצרים בצק).

3. יוצרים גומה בקמח ויוצקים לתוכה את הביצים, הדבש והשמן. מוסיפים את המים ומערבבים בכף לבצק אחיד (אפשר לערבב במיקסר ואחר כך ללוש בקרס לישה, 8 דקות במהירות איטית).

4. לשים את הבצק על משטח חלק במשך 10 דקות, עד שהוא נעשה גמיש ורך מאוד. הבצק מעט דביק באופיו, אבל אין צורך להוסיף קמח וגם לא לקמח את המשטח.

5. מגלגלים את הבצק בקערה משומנת קלות, מכסים בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד שהבצק יכפיל את נפחו, כשעה וחצי.

6. מוציאים את הבצק אל משטח רחב ידיים, למשל שולחן רחב ופנוי. לשים מעט להוצאת ה"אוויר" ומחלקים את הבצק ל-4 יחידות שוות.

7. לשים מעט כל חלק, כך שלא יישאר "אוויר" בבצק. מגלגלים כל חלק לגליל אחיד בעוביו באורך כ-40 ס"מ. מניחים את הגלילים המוכנים בצד, ומכסים במגבת.

8. לוקחים את הגליל שהוכן ראשון ומגלגלים אותו עוד, עד שיתארך לאורך כ-80-90 ס"מ.

9. מחברים את ארבעת הגלילים המוארכים בקצה אחד שלהם בצורת צלב, וקולעים לצמה על פי הצילומים המצורפים. חוזרים על הקליעה המתוארת מספר פעמים, עד שהחבלים קלועים עד הסוף לצמה ארוכה מאוד.

10. מעבירים את הצמה בזהירות אל תבנית אפייה שטוחה ומסדרים אותה, בצורת עיגול בקוטר גדול ככל האפשר, ללא מתיחה, ומצמידים את שני הקצוות בצורה מסודרת זה לזה, לסגירת המעגל.

11. מכסים את החלה בניילון ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כ-50-60 דקות.

12. מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש לחום בינוני 180°, מרססים קצת מים על דפנותיו וסוגרים את דלת התנור. אופים כ-50 דקות עד שהחלה משחימה.

13. מוציאים את החלה אל רשת צינון, ומברישים אותה בעודה חמה בזיגוג הדבש. לקישוט אפשר לזרות מעט סוכר גבישי.

הערות:
1. לקליעת חלה עגולה יש צורך בחבלים ארוכים במיוחד. גלגול החבלים בשני שלבים מקל על הארכתם.

2. רצוי להשתהות מעט ככל האפשר בשלב הקליעה, כי הבצק ממשיך לתפוח במהירות והתפיחה השניה צריכה להיעשות כאשר החלה כבר קלועה כולה. לאחר מספר אימונים אפשר להגיע למיומנות הנדרשת לקליעה מהירה.

3. אין למתוח את חבלי הבצק בשלב הקליעה. מתיחה תגרום לקרעים לא יפים בזמן התפיחה.

4. חשוב לאפשר לחלה הקלועה לתפוח זמן מספיק עד שתכפיל את נפחה, כדי שלא תיפתח ותתעוות בזמן האפייה.