אני מכירה בחורה אחת שבאופן קבוע נובחת על כל מי שנכנס למשרדה משפטים כמו: "יעל, צד שמאל" או "אביחי, בחייאת, תעשה טובה ותלחץ לי קצת בגב", והיא לא בוחלת במסאז' גם אם הוא נעשה, מכורח המציאות, ב-9 אצבעות בלבד.
בדיוק בשביל אנשים כמוה, וגם בשביל כאלה שאוהבים קינואה, דוחן ופסטה אורגנית, נפתחה מסעדת "טיירה" על הצומת הסואן של סופר באבא בואך קולנוע "פאר", והיא מציעה בנוסף לתפריט בריאותי, שחלקו אורגני (אף היינות), גם בר חמצן ומלצרים ממסאז'ים.
איך זה עובד?, ובכן כמו שב"פאנץ' ליין" המלצרים פוצחים פתאום בשירה, כך בטיירה, הם עוצרים בין המנות ומציעים לגב התפוס שלכם מסאז' קצר ומקצועי - 7 דקות של עיסוי ממוקד תמורת 22 שקלים.
באופן אישי, אני מודה, שבאתי בגישה סקפטית. אני לא אוהבת לערבב הנאה בהנאה. כשאני אוכלת אני רוצה להתרכז בצלחת וכשעושים לי מסאז' אני מעדיפה שזה יהיה על בטן ריקה ובשכיבה מבלי להטריד את הראש במחשבות אודות הרביולי קמח-מלא שכבר הגיע או לא הגיע לשולחן ומתקרר תחת עיניי העצומות ואפי המרחרח. אבל שמרתי על ראש פתוח ובין הראשונה לעיקרית, שכנעה אותי דורית המלצרית - מטפלת מוסמכת בשיטת גרינברג שעוסקת בכך כשהיא לא ממלצרת שעיסוי קצר הוא בדיוק מה שיעשה לי נעים, אפילו באמצע הארוחה.
דורית ציינה שהקונספט של המסעדה נבחן בקפדנות ונמצא שבמסגרת התנאים של מסעדה-סועד-כסא, 7 דקות הן הזמן האידיאלי לכמה לחיצות טובות שישחררו לכם את חגורת הכתפיים וייתנו קצת תשומת לב ממוקדת לנקודה המטרידה הזו בגב.
לפני שעצמתי עיניים והתמסרתי לעיסוי ראיתי שדורית עוברת לעמידת בסיס יציבה, מתנתקת מתפקידה כמלצרית ולוקחת את ה"טיפול" בשיא הרצינות וללא שמץ של "יאללה, נמשמש לך קצת בין השכמות ונעבור לקינוח". האמת היה נעים, אולי זה גרינברג אולי זו דורית שרוצה להרחיב כך את מאגר הפציינטים שלה (וזה כמובן לגיטימי), אבל העיסוי החזק והלא מלטף שלה הרשים אותי וגם את חברתי שהתבוננה כל העת ואמרה לה בסוף: "זה היה כמו ריקוד".
תקראו לי שמרנית, אבל בכל זאת לא הצלחתי להשתכנע באופן מלא שמסאז' באמצע ארוחה, זה אידיאלי ולא מתנגש עם דברים שמערכת העיכול שלי צריכה בדיוק לעשות באותו הזמן. מה גם שיש איזשהו מחסום פסיכולוגי להוסיף לחשבון 22 שקלים עבור העונג.
מתי נשמתם לאחרונה?
על הבר של טיירה תמצאו נרגילות עם חמצן מועשר בשמנים אתרים, שמומלץ להרחה, נשימה והתרגעות. השיגעון התחיל די מזמן אצל היפנים הלחוצים שנרגעו ככה אחרי העבודה, עבר לניו יורק (וכנראה גם הספיק לדעוך שם) ועכשיו הוא כאן. החמצן בא בשני ריחות ומסניפים אותו על הבר. האמת לא התפעלתי, לא מהריחות, לא מהאפקט ולא מהמחיר 10 דקות ב-18 ¤ ו-20 דקות ב-30 ¤.
ומה באשר לאוכל? "טיירה" שמה לה למטרה להגיש אוכל בריאות (הרבה גרגרים, גרעינים ירקות, עדשים וקמח מלא אבל יש גם בשר ודגים) על המטבח חולשת עדינה ברודי ("רפאל", "פיני בחצר") והקונספט מושרש היטב בתפריט עם כותרות כמו 'מרעננים', 'מעוררים' ו'מחזקים'. ממה שטעמתי המטבח במקום מצטיין במנות פתיח וראשונות, סביר בעיקריות ולא מבטיח בקינוחים. בין הראשונות המוצלחות היו סלט קינואה אורגנית שנצבעה בסגול בגלל תוספת סלק והייתה מרעננת ונגיסה במידה הנכונה (38 ¤), חציל בלאדי על מצע עדשים שחורות ברוטב יוגורט וטחינה ובתוספת קלאמרי (32 ¤) מנה בה הכל נעשה במידה הנכונה וטארט אישי של קמח מלא עם קונפי בצל, גבינת עזים, אגסים וסלט ירוק (39 ¤), שהקמח המלא לא היה לו לרועץ.
הרביולי קמח מלא עם ריקוטה ברוטב פלפלים צהובים ואדומים קיבל בעקבותיהם צבע כתום עז, אך לא ענה על הציפיות והיה יבש מדי (48 ¤) ואילו פילה לברק בזעפרן היה נחמד, אך הגיע ברוטב עגבניות שלא ריגש או הותיר רושם מיוחד.
בתור חובבת חטיפי בריאות הזמנתי לקינוח פצפוצי טבע פצפוצי אורז מלא, שוקולד לבן, טחינה, גלידת וניל וסירופ שרי והל (28 ¤) אך למרות שהובטחה קראנצ'יות היא לא קוימה והטעמים לא השתלבו טוב ביחד. כנראה שבחטיפי בריאות צריך להיות וירטואוזים פחות. גם רוטב הארל גריי שתיבל את הפנה קוטה (26 ¤) לא הרשים אותנו.
העיצוב של "טיירה" משרה רוגע עם חלון גדול לרחוב, קירות בקרם ובז' ורצפות יפות של פעם. אנחנו היינו שם בערב, אבל חשנו שהמקום מתאים יותר לארוחות בוקר מרעננות ומחזקות (יש גם מיצים טבעיים) או ארוחות צהריים קלות או עסקיות (59-69 ¤) שמסאז' קצר לצדן בהחלט יכול לעשות למישהו את היום ולהחזיר אותו למשרד - פנתר.
"טיירה", ירמיהו 54, תל-אביב, טל' 03-6047222