אוכלים במגרש חוץ

טעם הג'אנק פוד, מאכלים נוטפי שמן ומנות כולסטרול מרוכזות, מביאים יותר ויותר אנשים שאוכלים בחוץ לחפש טעם ביתי, פשוט ובריא, בעיקר אם מדובר בגיחת צהריים מהמשרד או בימים שלמים המתנהלים מחוץ לבית.
אבל חשוב לזכור שהמושג "אוכל ביתי" מחוץ לבית אינו כולל בהכרח אוכל טרי ומזין. קשה ליהנות מכל היתרונות הבריאותיים גם כשלא נמצאים בבית, ולנחש מתי נחתך הסלט ולפני כמה שעות נסחטה כוס מיץ התפוזים הטבעית.

גם הויטמינים של מנות מתפריט לא תעשייתי, שבושלו בסירים ביתיים ולפי מתכון של סבתות יכולים למצוא את עצמם בסכנה. חלק גדול מהויטמינים שנמצאים במזון עלולים להיהרס זמן קצר לאחר חשיפה לאור, חום או חמצן. כל חיתוך של פרי או ירק עלול לגרום לאיבוד ניכר של חלק מהויטמינים. לדוגמה: ויטמין C מתחמצן עם החשיפה לאור, ומאבד מקסמו התזונתי. וכך, כוס מיץ התפוזים או הלימונדה שקיבלנו זה עתה לשולחן בכוס שקופה, עלולה למעשה להיות מרוקנת מויטמינים.

גם סלטים "טריים" הבנויים מירקות שנחתכו שעות קודם לכן, עלולים לגרום לאותה אחיזת עיניים ולהיות חסרים ביתרונות תזונתיים. אפילו הריבה שמתלווה לארוחת הבוקר שלכם עלולה להיות ריבה תעשייתית, שמבוססת על פרי משומר, בתוספת חומרים "משפרי טעם" ולא כזו שיוצרה מפירות טריים.

לכן, כשיוצאים לאכול בחוץ עם כוונות תזונתיות מוצהרות, כדאי לברר עם המלצר כמה זמן עבר מרגע הכנת המנה ועד הגעתה לשולחן. לפעמים מנת היום, המומלצת על ידי המלצר זוכה לתואר הזה מכיוון שהיא מחכה כבר הרבה זמן במטבח וצריך ל"גמור אותה היום". אל תתביישו לשאול על מועד הכנת המזון ועל רמת טריותו, וזכרו תמיד שזכותכם לקבל את הכי טוב, גם אם לא אתם בישלתם והשארת הרבה כלים בכיור.

* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת
סדנאות הרזיה לילדים "קל על המשקל".