גרסת בטא-טה

מתכון שהכנתי השבוע מספר הבישול הלא חדש של גיל חובב, "שמש, ים ואוכל גם" (1998) הזכיר לי שפעם בטטה לא הייתה דבר מובן מאליו. עובדה, ברשימת המצרכים של דג בס בירקות כתוב – 2 תפוחי אדמה מתוקים. כנראה שהמושג בטטה עוד לא היה שגור כל כך אז, אבל לא תמצאו ספר בישול מהשנים האחרונות שבטטה לא כתובה בו באופן מפורש.

הבטטה הפכה בשנים האחרונות לכל כך פופולרית ובסיסית ממש כמו תפוח אדמה, עד שזה באמת נראה מוזר שפעם היא הייתה אקזוטית משהו. היום אין כמעט פירה ביתי שלא מקבל גוון כתמתם בזכותה של בטטה דשנה, לא תמצאו בופה אנטי-פסטי בלי חתיכות מאורכות של הכתומות האלה ולביבות הבטטה של אורנה ואלה כבר הפכו מזמן למנה שאין מי שלא מכיר או שמע עליה (ואולי בעצם הן אחראיות לחדירתה לכל בית בישראל?).

בגלל הפופולריות הרבה של הבטטה, שכבר כבשה כל מנה אפשרית מראשונה ועד עיקרית (ויש גם גלידת בטטה למי שמתעקש על קינוח), כשנחת בצלחתי שניצל הבטטה החדש של "טבעול" הדבר הראשון שחלף בראשי היה: "איך בעצם לא חשבו על זה קודם?"

ובכן, לא ברור. תירס, ברוקולי, תרד כבר נארזו מזמן בשניצל ואילו בטטה רק עתה. עכשיו, כשהמוצר המעובד הזה כאן הוא אמנם לא מפתיע בחדשנות או טעם מפתיע, אבל הוא ממש לעניין. למעשה זוהי מחית בטטה משולבת בחתיכות (בדומה לפירה לא "חלק") עטופה בציפוי המוכר של שניצל טבעול, שהפעם עשוי מפירורי קמח מלא.
הפירורים הופכים את הציפוי לקריספי יותר ואם זו תרומתה של החיטה המלאה – מבחינתי שכל הציפויים יהיו כאלה.

בטבעול מבטיחים שטכנולוגיית הייצור שומרת על הערך התזונתי של הירקות ולכן למרות שהמוצר מעובד אתם מרוויחים את כל מה שיש בבטטה. מלבד זאת המוצר מופחת קלוריות ואחוזי שומן בהתאם לטרנד הבריאות שפושה בכול. רק דבר אחד, אם אתם ממש רעבים חממו מראש 2 חתיכות.

שניצל בטטה לייט – 29.80 לאריזה.