בכל הקשור למקומות בילוי דקדנטיים שפונים ליצרים הבסיסיים ביותר כמו אכילה ושתייה ישנה תופעה שמתסכלת אותי כל פעם מחדש. אני קוראת, מלקטת שמות ושמועות על מקומות שווים ומבטיחה לעצמי לבקר שם בהזדמנות, אך כשמגיע רגע האמת, שום שם לא עולה לי לראש. כך אני מוצאת עצמי יושבת באותם מקומות שוב ושוב.
על המקום המיתולוגי שהצטיין במאפיו, "אידלסון 10" במשכנו המקורי, שמעתי פעמים רבות, אך כמתבקש איכשהו החמצתי את החוויה. כשביקרתי בבית הקפה החדש שהתמקם באותה הכתובת, "CHOCO-LATTE", נכנסו שתי נשים שחשבו בטעות שמדובר במקום ההוא. הן היו בעניין של עוגות ומשעודכנו בשינוי אמרו: "זה לא מה שהתכוונו, אבל בסדר" והתיישבו לאכול כריכים.
ההיסטוריה של הכתובת עושה שירות טוב ל"CHOCO-LATTE". גם העיצוב החמים והמזמין בגווני כתום מאירי עיניים, הכולל גם רצפת פסיפס וקיר פרחוני, הוא נקודת פתיחה חיובית. מקומות ישיבה יש בפנים וגם בחוץ, והצפיפות היחסית יוצרת תחושה מאחדת וביתית, גם אם לעתים מעט מעיקה.
בשעת אחה"צ המקום היה ריק, אך לקראת ערב התמלא לגמרי, כשבליל קולות מרובה שפות סובב אותי ואת א', בעיצומה של סעודת הנשנושים (49 ¤). סביבנו אכלו באופן מפתיע הרבה הורים וילדים שזכו לשרות מופתי וקשוב מעובדי המקום כשנדרשו להרכיב כסא מיוחד לתינוק. הם נראו מרוצים מלזניה (39 ¤) וכריכים (25-29 ¤).
הארוחה שלנו, המיועדת לשניים, כללה קעריות של חביתה וסלט ירקות סטנדרטי, קוביות טעימות מטוגנות של גבינת חלומי, 2 סוגי גבינה מלוחה, פרוסות חציל מטוגן בפירורי לחם וטורטיות קטנות מרוחות טפנד זיתים, שהיה לו קמצוץ של טעם לוואי. בצד נלוו פרוסות לחם אגוזים וצימוקים שחור, שכנראה לא יצא באותו רגע מהתנור, אך היו טעימות.
רביולי ברוטב שמנת ואבוקדו
המיצים הסחוטים שהוגשו לנו היו מצוינים, ראויה לשבח הלימונענע הברדית, שפלחי הלימון ועלי הנענע בה התעוררו לחיים בכל לגימה. ארוחת הנשנושים שונה מהשטאנץ המקובל בארוחות הבוקר, אך ממצה עצמה די מהר, אולי בשל ריבוי הרכיבים המטוגנים שגורמים לתחושת כבדות.
מבט נוסף סביבי הבהיר לי ש"CHOCO-LATTE" נטול הפוזה והתחכום הקולינרי הוא לא מקום שבאים אליו לראות ולהיראות, אלא פשוט לאכול ולבלות בחברת אנשים קרובים. הרביולי גבינה ברוטב שמנת ואבוקדו (42 ¤), שניסיתי מתוך מגוון הפסטות (32-49 ¤), קצת סתר את המודוס הזה בשל יומרנותו, אבל התברר לי שדווקא עם המנה הזו השף קצת התפרע באותו יום. הרביולי עצמם היו עשויים היטב, מילוי הפרמזן היה טעים והמנה נדיבה ומשביעה, אבל הרוטב המסקרן שהורכב ממחית אבוקדו, שמנת ויין לבן, היה סתמי למרות הציפייה והמקוריות. הטעם שהתקבל היה בסיסי, אכיל ולא מרגש ואחרי כמה נגיסות כבר לא ממש התחשק יותר.
למי שחפץ במאכלים קלילים יותר יש מבחר גדול למדי של סלטים כמו סלט יווני (32 ¤) או רוקפור (36 ¤) וגם כאלה ייחודיים יותר כמו סלט CHOCO-LATTE עם ירקות מוקפצים ברוטב שזיפים וסויה, צנובר וקוביות טופו וחלומי (39 ¤).
המקום מציע מבחר גדול של קינוחים (25 ¤) ומעדני שוקולד (20-65 ¤, תלוי בכמות) משובחים תוצרת ולרונה. ניתן להזמין יום מראש גם עוגות קרם שלמות (160-220 ¤). מהקדאיף התורכי שמלית הוניל-שמנת שלו הייתה אנינה ומעודנת, התאכזבנו מעט כי האטריות מעליה היו רכות ולא מתפצחות. ההפוך הקטן (9 ¤) היה מעולה.
ניכר ש"CHOCO-LATTE" מלא נשמה ורצון טוב. ייטב לו, לדעתי, אם יתמקד במנות שעושים שם הכי טוב שאפשר, כדי שההשתדלות לא תבוא על חשבון האיכות.
'CHOCO-LATTE', אידלסון 10, תל אביב, טלפון: 03-5160792. פתוח: א'-ה', 07:00-01:00, ו', 07:00-שעה לפני כניסת השבת