קפה ליד הקרמלין

עד לפני מעט יותר מעשור, בתי קפה במוסקבה היו מצרך נדיר. עם התפוררותה של ברית המועצות ועליית הקפיטליזם, הבינו הרוסים שבתה שהם לוגמים פשוט אין מספיק קפאין בכדי לספק להם את האנרגיה למחול השדים התזזיתי בו הם נתונים כיום.

התפתחות צריכת הקפאין הייתה איטית וחלה בשלבים. ההתחלה הייתה חיקוי לא מוצלח של בתי קפה מערביים ששילבו ממרוביליה רוסית והגישו קפה דלוח. עד לפני שלוש שנים עוד היה קשה להשיג במוסקבה כוס קפה ראויה. את הקפוצי'נו שלהם עדיין אוהבים הרוסים להגיש עם אבקת קינמון בזוקה מעל, מנהג שעלול לגרום לחובבי קפה לנוס על נפשם.

היום בתי הקפה במוסקבה הולכים ומפתחים אישיות משלהם. הקפה הופך לדומה יותר באיכותו למערב, ביותר מקומות יודעים כיצד להכין אותו בקפידה ובתי קפה פונים היום יותר לרוסים מאשר למערביים המבקרים בעיר. זה אומר שגם האוכל הוטעם לחיך הרוסי – ברבים מהם מגישים ארוחות מלאות, בעוד באחרים מגישים ארוחות קלות ביותר לצד תפריט צבעוני של דברי מתיקה עשיר ומהמם שלא קיים במערב.
הנה ארבעה בתי קפה שהם דגימה של סצינת הקפה הענקית בעיר בה חיים 14 מיליון תושבים צמאים (1 דולר=27 רובל)

ישנם הרבה מקומות שאסור להחמיץ במוסקבה, אחד מהם הוא המוזיאון לאומנות רוסית "גלריה טרטיאקובסקיה". הסיור במוזיאון מוציא את שוחרי האמנות מותשים, אבל בעוד רבים מהם פונים לכיוון תעלת המים שליד לחפש מזור, דווקא בהמשך המדרחוב בו שוכנת הגלריה, ממוקמת כיכר קטנה ומקסימה ולידה בית קפה מצוין ודובר אנגלית. לישראלים המחפשים את שגרירות ישראל, הקפה נמצא במרחק הליכה של 5 דקות ממנה.

שולחנות הקפה הממוקמים בחוץ, מעניקים לסועדים תחושה תלושה ממוסקבה ההומה והרועשת. הם מוקפים בגן של עצי ערמונים וצפצפה ומן המזרקה שבכיכר עולה קול פכפוך מים.

התפריט, כמו ברוב בתי הקפה והאוכל במוסקבה, מציע מגוון רחב של מנות. הרבה סלטים טריים מהמטבח האיטלקי, מבחר מתאבנים חמים, מרקים, פסטות, מנות בשריות, דגים ועוף.

במקום מוגש למשל סלט מיקס עלים ירוקים עם פרמז'ן ועגבניות שרי (350 רובל), טעים, קל ומרענן. כמנה עיקרית אפשר לטעום את הסלמון הנורבגי המשומר, מוגש עם סרטן ואבוקדו (360 רובל). אפשר ללוות את האוכל ביין מתוך רשימה ארוכה ומרשימה של יינות ואפילו סיגרים איכותיים יאוששו את נפשם של המבקרים במוזיאון. לקפה שהוענק שם של כוכב בשמי מוסקבה, מגיע יותר מכוכב בלקסיקון הקולינרי של העיר.
רחוב טומצ'בסקי 4, 9536268.

בשכונה המגורים הנחשבת פטריארשי שבמרכז מוסקבה, מתגוררים לא מעט תושבים זרים מרחבי העולם. רובם המוחלט אירופאים, שאוהבים את הקפה שלהם משובח, עשוי היטב ומוגש עם קרואסון טרי (150 רובל). בעוד במוסקבה יודעים לעשות מיני מאפה עוד מימי קתרינה הגדולה, מבחינת הכנת הקפה יש לרוסים עוד הרבה מה ללמוד. הקפה בבית הקפה הקטן שבשכונה, הוא אחד מהטובים שמוגשים בעיר. בניגוד לרוב כוסות הקפה הנלגמות ברחבי מוסקבה, הוא לא דלוח, לא עשוי מתערובת נחותה ולא מוגש עם אבקת קינמון מעל כפי שהרוסים מחבבים אותו.
מכיוון שכך, הוא הפך ללהיט וממדיו הזעירים (יש בו מקום ללא יותר מ- 15 לוגמים) תמיד מלאים. הקפה מחולק לשניים – מאפייה הנחשבת לאחת הטובות בעיר ומציעה מגוון עצום של מיני מאפה מתוקים, מלוחים ולחמים טריים, ולצידה בית הקפה שמגיש קפוצ'ינו (120 רובל) ומגוון רחב של מאפים וכריכים (150 רובל). לחם ארז היה מסמיק פה.
ברונויה 1 פינת סאדוביה.

קופי מניה היא רשת קפה המונה שלושה סניפים במוסקבה ועוד שלושה בשדה התעופה דומודדובו. אבל הסניף שאותו אסור להחמיץ הוא זה השוכן לא רחוק מהקרמלין בבניין אולם הקונצרטים על שם צ'ייקובסקי. המרפסת החיצונית של קופי מאניה בבניין הקונסרבטוריום, היא אחד המקומות היפים והמעניינים לשבת בהם בצהרי יום מוסקבאי נאה או בערב קיצי. מבניין הקונצרטים בוקעת מוזיקת חזרות של טובי הנגנים הקלאסיים במוסקבה, פסלו של המלחין הדגול משקיף בבוז על לוגמי הקפוצי'נו (135 רובל) ומעבר לרחוב נמצאות חנויות יוקרה המושכות אליהן את אצולת הממון של מוסקבה. לצד האווירה המהממת, מגישים בקופי מאניה קפה מובחר, איכותי ועשוי בקפידה.

לפני שלוש שנים בלבד הייתה הרשת המתפתחת אולי המקום היחיד שהגיש קפה הגון בעיר. היום היא גם מלווה אותו עם תפריט כריכים מעולה, ארוחות בוקר ומקרר מדהים של מיני מתיקה האופייניים לטעם הרוסי.

כך למשל בתפריט ניתן למצוא עוגת אפנדי (270 רובל) – תותים, פטל, פטל שחור ומשמשים בטורבון ביסקוויט. עוגת Love me-Love me not שהיא עוגת מוס תותים בצורת לב אדום זרחני במילוי של פטל טרי, ואפילו פנה קוטה (275 רובל) שלא תבייש שום קונדיטור איטלקי.
בולשיה ניקיטסקייה 13, 7754310

דירתו של הסופר מיכאיל בולגקוב היא מוקד עלייה למעריציו מרוסיה ומרחבי העולם. הדירה שממוקמת בחצר בבית דירות שקט ובוהמייני, היא מוזיאון הזוי וחלומי בדיוק כמו האווירה שבספריו של הסופר. בדירה מסתובב בין המוצגים חתול שחור בשם בהמות (דמות מתוך האמן ומרגריטה) וממוקמים בה שני בתי קפה: האחד במפלס הדירה והוא קטן, מגיש תה רוסי חזק ועוגות מסורתיות ומשמש כמקום מפגש שקט לאינטלקטואלים, בעוד השני ממוקם בקומת המרתף על שרידיו של בית קפה מתקופת הסופר בשם "אורוות פגסוס" והוא כאילו מעולם אחר.

בקפה זה מופיעים מעריציו של הסופר כשהם לובשים את חזותם של דמויות מספריו. אין זה נדיר לראות שם זמר לבוש במדי בולשביקים מ"הגוורדיה הלבנה", פורט על גיטרה ושר את שירי התקופה. שני בתי הקפה בדירתו של בולגקוב לא מצטיינים בקפה טוב ובאוכל משובח, אבל אווירה כזו לא תמצאו בשום מקום אחר בעולם.
סמטת לופקינסקי 13.