הכל לבן כמעט

שבועות הוא חג הגבינות. נכון שאפשר ואפילו נחמד ללגום גם יינות אדומים עם לא מעט מאכלים בהם משולבת גבינה. בכל זאת, לרגל החג ולטובת המסורת, הנה שני לבנים ורוזה אחד, שעשויים להיות סימפטיים עם מאכלי החג ובכלל.

סוביניון בלאן רזרב 2009, כרם בן זמרה, OLD VINES – הוא יין מפתיע. תמחורו אמנם שייך לסקטור הבינוני-גבוה במונחי יינות לבנים, אבל המורכבות שהוא חושף והעושר שלו, עם נוכחות מלבבת לפירות טרופיים, מספקים תמורה שמעבר למחירו בפועל (69 שקלים). זהו עוד יין שמעיד על מהפיכת האיכויות המתחוללת ברקנאטי, שהופך בהדרגה מיקב של יינות אמצע הדרך הגונים, אך לרוב לא מעניינים, ליקב שמספק יינות אופי.

לעומת האופי של היין הקודם, היין הבא מפגין שרמנטיות קלילה ונטולת יומרות. פנפולדס, רוסון רטריט, ריזלינג 2008, הוא לבן יבש אוסטרלי חמדמד. לא בטוח שזה בן הלוויה המתבקש אם אתם מרימים ארוחת חג מושקעת. הוא קל מכדי לשאת על כתפיו ארוחה שכזו. אבל לאירוח של אחר הצהריים ביום החג עצמו, עם פירות ונשנושים, הוא מתאים להפליא, רצוי כשהוא קר מאד. מדובר ביין "עולם חדש" טיפוסי, ארומתי במיוחד, שכשלא מתייחסים אליו ברצינות רבה מידי, אפשר בהחלט ליהנות ממנו.

ובחזרה לאופי: פלם רוזה 2009 הוא יין הרוזה הראשון בתולדות של יקב פלם. טרנד הרוזה בתעשייה המקומית הוא מבורך כשלעצמו – אנחנו ארץ ים תיכונית חמה, שטוב שישתו בה, לפחות בקיץ, רוזה. אבל כמות הייצור אינה נוטה לעמוד בקנה אחד עם האיכות. יינות הרוזה המקומיים נוטים להיות שגרתיים ובנאליים. הרוזה החדש של פלם איננו כזה ולכן נבחר כמומלץ המדור לחג. עם ענבי קברנה פרנק מכרם דישון בגליל העליון (70%) ומרלו (30%) זהו יין שלשם שינוי מספק חוויית לגימה משמעותית בחך ולא מתפוגג בטרם נלגם. לטעמי, מדובר במצטיין השנה. לא זול (78 שקלים) אבל שווה כל אגורה.