סקירת השבוע מוקדשת לארבעה אדומים כבדים, רציניים, שניים מהם יינות כרם יחיד (SINGLE VINEYARD) של היקבים הגדולים בארץ (יקבי כרמל ורמה"ג), ושני יינות דגל יקרים: המערה 2008 של יקב המערה ושורשים ב' 2007, של יקב ויתקין.
כרמל, מרלו, כרם שעל 2009
אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: מהדורה מוגבלת (9500 בקבוקים) וממוספרת של יין מכרם שעל ברמת הגולן (780 מ'). 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. היין בוקבק ללא תהליכי הצללה ובסינון גס בלבד ועתיד לפתח משקע טבעי. 14.5% כוהל בנפח. צבע אדום ארגמני, כמעט סגלגל. גוף בינוני נוטה למלא. באף פירות, וניל ומנטה.
כמה? 110 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי עגל, פסטה ברוטבי בשר.
דבר המבקר: זה היין היומרני פחות מבין הארבעה בכל המובנים, כולל במחיר. מייצג ניסיון לייצר מרלו ישראלי לא טיפוסי, כלומר לא מעוגל ולא חנפני. יין לא רע, מאוזן, עם מורכבות נאה בהחלט בחיך בהתחשב במחירו המתון יחסית לליגה הבכירה. האם הוא עולה על מקבילי המחיר מסוגו? בדרך כלל כן. האם פגשנו הברקות גדולות יותר מהיינות המושקעים של כרמל בשנים האחרונות? בהחלט. מוכן לשתיה כבר עכשיו.
VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.
ב-20 מילים: יין טוב, אבל כרמל של השנתיים האחרונות העמידו סטנדרטים מרשימים למדי ואין ברירה אלא לשפוט את היין הזה בהשוואה אליהם.
ירדן קברנה סוביניון כרם אל רום 2008
אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: זהו הבציר החמישי מכרם אל רום (1000-1100 מ'), שהיה הראשון ממנו הופקו יינות סינגל ויניארד של יקבי רמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה מאוד. באף פירות שחורים, טבק. גוף מלא.
כמה? 190 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: היין הזה מתפתח עדיין. לשיאו הוא עוד יגיע. את הטאנינים שלו אפשר כמעט ללעוס. אף אם ניתן ללגום ממנו כבר עתה. מדובר באחד מיינות הקברנה סוביניון היותר אלגנטיים שנוצרו כאן. רהוט, ברור, ממוקד, מאוזן, מצוין. הוא יקר, אבל חובבי קברנה (להבדיל מבלנד) מדויק (להבדיל מהרפתקני) יחגגו עליו.
VALUE FOR MONEY: ארבע מתוך חמש.
בשתי מילים: מרשים מסוגו.
המערה, המערה 2008
אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: יקב המערה פועל כבן החסות של יקבי בנימינה, במערה בכרמל שנחצבה במאה ה-16, שימשה בעבר כמחסן מוצרי מזון ובשלהי המאה ה-19 הוסבה למרתף יינות וברנדי בשל תנאי הטמפרטורה והאקלים השוררים בה. היין מורכב מ-65% ענבי קברנה סוביניון, 33% מרלו מהגליל העליון ו-2% פטי ורדו מדרום הארץ. כל אחד מהיינות שהופקו מהזנים השונים התיישן בנפרד 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. 13.5% כוהל בנפח. צבע אדום עמוק. באף פירות אדומים, שוקולד. גוף מלא.
כמה? 215 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, תבשילי קדירה.
דבר המבקר: בלנד בורדולזי טיפוסי. מורכב, עשיר ומאוזן. יין טוב מאוד בכל מובן, מהמוצלחים ששוחררו מיקב המערה. קצת יקר בהתחשב בתמורה, אבל עדיין מהנה בהחלט ללגימת חורף לצד תקרובת כבדה ראויה.
VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.
בארבע מילים: בורדו אשר בהר חורשן.
ויתקין, שורשים ב' 2007
אי אפשר בלי כמה מילים על עפיצות: בלנד של פטיט סירה, סירה, פטי ורדו ופרנץ' קולומבארד. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי חדשות. צבע אדום כהה מאוד. באף פירות אדומים ושחורים, קפה. 14.3% כוהל בנפח.
כמה? 250 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות לארוחה בשרית מורכבת.
דבר המבקר: הרכבו של הבלנד הזה הופך אותו באופן אוטומטי למובחן בתעשייה המקומית. העשייה הייננית המופתית של יקב ויתקין, שהולך וקונה לו מעמד בכיר בין יקבי האיכות בישראל, הופכת אותו בעיני לאחד המרשימים שנטעמו כאן בזמן האחרון. יין מורכב להפליא שיש בו עומק, עושר, איזון והמון רכות. זה יין גדול באמת, ללוות בו ארוחות רציניות באמת. מן הסתם, בעוד שנתיים עד חמש, בתנאי אחסון נאותים, יהיה טוב אפילו יותר.
VALUE FOR MONEY: ארבע מתוך חמש (גם בליגה של הגדולים מדובר באחד הראויים שבחבורה).
ב-24 מילים: נכון שהתיישנות נוספת תיטיב איתו, אבל אם היה באמתחתי בקבוק נוסף בשעת כתיבת שורות אלו, הייתי פותח אותו מיד. אחרי שטועמים - קשה להתאפק.