אני נהג מונית כבר יותר מדי שנים. סוג של עבודה זמנית הכי קבועה בעולם. גם קלאודיו מהבלו באס התחיל את דרכו באופן זמני. הוא פתח מסעדת חומוס צנועה בתוך אוטובוס, שנעצר לתמיד ולא הולך לשומקום. הוא התחיל להכין חומוס, על מורכבותו הרבה, והיום המקום הכי קבוע באזור נראה כמו מבנה שכולו בנוי מסביב לאוטובוס המדובר. האוטובוס עצמו משמש היום כמחסן, אבל קלאודיו לא ויתר על הצניעות של המקום.
שורה של בלנדרים קטנים מונחים על מדפים גבוהים, מעל למטבח עצמו, מחכים לתורם, כדי לפעול לפי דרישה. קלאודיו עצמו, פוזל כל הזמן לכיוון אהובתו ארוכת הצוואר, הלא היא הגיטרה החומה, שנמצאת אף היא בסביבה. מי שיודע להאכיל כל כך הרבה אנשים מכל הארץ, חייב כנראה משהו לנשמה, אז למה לא לנגן כבר ללקוחות, שיושבים אצלו, מתמוגגים ואוכלים. קלאודיו מחובר למקום שלו כמו ילד לבית הוריו, כולל עמדת הגיטרה, הנטועה לה מול המטבח עצמו. מסביב גם עובדים נאמנים, שמתרוצצים בין הלקוחות כל הזמן.
הגעתי לבלו באס אחרי ששמעתי המלצה מבן של חבר. סחבתי אותו איתי, כדי שיסביר לי אחת ולתמיד על מה כל הרעש סביב המקום, ומיד כשנכנסנו דרך הדלת (או הכאילו דלת), אפפה אותו חרדת קודש. שירותים אין פה. "לך תתחבר לאיזה שיח", אמרה לי המלצרית. החלטנו לשבת ליד אחד השולחנות הבודדים שנמצאים בחוץ, ורק אז הבנתי, שהבן של החבר חושש שאעשה לו פדיחות. צודק.
המלצרית ניגשה לשולחן, מוכנה לשיגור הזמנה מהיר של מי שכבר מכיר את המקום. התחלתי לדבר איתה. היא הסבירה לי, שממילא אין פה הרבה אופציות, ולמי שאין ניסיון איתם, עדיף ללכת על המנה המוקטנת. הילד לקח מנה של גיבורים, ועליה כל התוספות האפשריות.
בינתיים המלצרית חתכה לכיוון הדלת במהירות מפתיעה. יש עוד עשרות אנשים קלים יותר וקבועים יותר, שאפשר לקחת מהם הזמנה מובנת מאליה. הלקוחות הקבועים הסבירו לי, שהמלצרית הזאת היא חלק מהתפאורה של המקום. אני מבין את זה, וגם מכיר בעובדה הבסיסית שאת העבודה שלה היא יודעת - מנת הילדים התאימה לי בדיוק.
תמיד אמרו לי, שהחלק הראשון בפתרון כל בעיה, טמון ביכולת להבין שיש לך בעיה. רוב האנשים בגיל שלי עדיין לא הפנימו את העובדה, שהם לא בני 20 יותר. לכן הם עדיין בולסים אותן כמויות של אוכל, כפי שאכלו בגיל 20. זאת הסיבה שעליי להזהיר ולהתריע: בני 40 ומעלה - אין לכם מה לנסות להזמין את המנה הרגילה בבלו באס, או כמו שאני קורא לה: 'חומוס, תשכח מהגרעפס עד מחר'. אין מצב שלא תרצו ללכת לישון אחרי אכילת המנה הגדולה. אפילו אחרי מנת הילדים הפכתי עייף קלות.
מדובר בחומוס כבד, כולו פשטות, חלק וטעים. מנת הפול גרגירים פשוטה מדי לדעתי. בפעם הבאה אני מתמקד בחומוס המעולה והחמים, שויצא ישר מהבלנדר. את הטחינה לקחתי על הצד, וטוב שכך. זה התאים יותר למנה. בכל מקרה, קלאודיו עושה בפרדס חנה את החומוס הכי טוב שאפשר, ובצניעות. 20 שקל בלבד.
בלו באס. דרך הנדיב, מול המלב''ן, פרדס חנה. שעות פתיחה: א'-ו' 09:00-15:30. לא כשר.