אבא ינון החליט לפתוח מטבח על רחוב כצנלסון בקצה העליון של גבעתיים, אזור שברובו לא מכיר אוכל מזרחי אמיתי, אני לא אתחיל לעבור על כל התפריט במקום, אבל אפשר להגיד שמדובר באוכל שבא בצלחת, נראה טוב ולא בהיר בשום צורה, חוץ מהאורז שגם אותו צובעים לפעמים, בינתיים הלקוחות מגיעים כמו ילדים טובים לקבל מנה גדושה בצלחת ובמחיר מצחיק ביחס לכמות.
לירון הבת של ינון, אפשר להבחין בדמיון, קיבלה מאבא את העסק, אבא ינון פתח לבתו את העסק, אבא תמיד היה עצמאי, הוא גם זיהה אצל לירון מידה של חריצות שחבל יהיה לבזבז אותה כעבד שכיר של ימינו, לפי מה שאני זיהיתי, לירון מבינה גם ככה מספיק מהר, כמובן שהיא מגובה באבא כל הזמן, הלוואי על כולנו הורים כאלו, רק שהילדים יהיו מספיק חרוצים להצדיק את העזרה.
קינמון בדרך כלל הוא חלק מרולדת בצק שאני אישית לא אוהב, אבל כאשר כאשר מגבילים את הטעם למגע רפוי של המקל על ובתוך הקבב מדובר על סיפור אחר לגמרי. מה יותר פשוט מלקחת בשר בקר טרי וטחון לא דק מידי ולהצמיד אותו ברכות למקל קינמון קצרצר על המקום לפני הנחה על הגחלים? הבשר הלח נצמד למקל הקינמון, קצת נדבק, לוקח אליו חלקיק מהטעם, רק חלק קטן ביותר, הטעם שמימי ומדהים, מהיום אני מצרף מקלות קינמון לערכת המנגל הביתית, ההצלחה מובטחת.
קבב טוב אמיתי, בלי שום דרכי קיצור, חייב להיות טרי כמה שיותר, כל אחד שגדל בבית עם אמא במשרה מלאה יודע שאי אפשר לפספס את טעמו של בשר לא טרי, היובש יכול להרוס את כל חווית האכילה. טעם תפל חד משמעי של בשר שעבר עליו הזמן. יש מקומות ברחבי הארץ שיודעים איך לעשות קבב טוב ומצוין, את המקומות המצוינים אפשר לספור על שתי ידיים בלבד, אני עדיין מקווה להגיע לכולם ולגלות לכם עליהם. אין תפוצה שיכולה לקחת בעלות על טעם מעולה, כל אימא עושה לבן שלה את הקבב הכי טוב בעול. מספר האימהות שעדיין נמצאות ומשתמשות במטבח יורד לאיטו, אפשר לראות את זה לפי העובדה שהמטבח בימינו הפך לרהיט לפעמים שימושי. יש לי חברים שקנו מטבח לבית והם מכירים רק את קומקום המים חמים שבו, כן, גם הקומקום מעוצב.
אני יודע שבמקרה של קבב על מקל קינמון אי אפשר לחתוך פינות, הבשר חייב להיות טרי מאוד, הוא חייב להידבק קלות אל מקל הקינמון, אם הוא לא טרי הבשר ישמט מהמקל במהירות. את כל הטוב הזה ישר מהאש של הגחלים לירון מניחה על באגט טרי עם מבחר סלטים עשיר, היא לא חוסכת בקבבים, אתה אוכל אצלה יותר ממה שאתה רגיל, אני מציע לחלק את ההנאה לשניים, חצי יותר ממספיק, 22 ש''ח בלבד.
לכל קהל קוראי על גווניו השונים והמשונים, כל חלק וכולם ביחד על מידת קדושתם השונה והמשונה, בתור בן לעדות המזרח וגאה בכך, אני מסורתי מבחירה, אני מחליט לעצמי כמה אני יהודי בעיני עצמי, אני לא חילוני בשום צורה או דרך, אני לא אוהב שקוראים לי חילוני, אני שומר על זכותי להתייהד לפי המידה שנוחה לי בידיעה שאני מאמין שיש משהו מעליי והוא חזק ממני.
כל הזמן יש אלי פניות לגבי הגדרות הכשרות השונות והמשונות, גם אנשים שמזהים אותי וישר שואלים על מידת ההגדרות שלי לכל דבר ועל הסכנה של הטעייה לא מכוונת על כל צורותיה, שלא לדבר שלפרקים אני כותב על מקומות לא יהודיים, כזה אני, לא בוחל במידע ולא בוחש בו, החלטתי הפעם להוסיף לאבחנת הלא כשר הגדרה נוספת של חוסר יכולת מלהתמודד עם מצב מגביל ומעציב. המבין מבין ולא ישאל יותר.
אצל הקהל הקדוש מספיק לפעמים מבט לעבר המטבח כדי להבין שאנשים מספיק מסורתיים שומרים על המסורת ולא בוחשים בשר לא כשר, לפעמים מספיקה הסכמה שבנראה, כולל שאלה 'האם הכל כשר? אישור בראייה מספיק, אפילו לבעלי כיפות צבעוניות ושחורות גם כן. לא בכדי לפעמים מופיעים בתצלומים אנשים מאמינים מאוד. אם פעם יצא לכם לראות אותי מצלם, אני אשמח להכיר אתכם, אתם תראו לבד, אני לא צלם מקצועי.
כצנלסון 126 גבעתיים. שעות פתיחה: ימים א-ה 10:00-19:00
טלפון: 03-6021140