לפני יותר מ-13 שנה פתח אסף חומוסייה מאוד מוצלחת. הוא פתח, לגמרי לבד, בצפון תל אביב, בחיבור בין רחוב בן יהודה לדיזנגוף. אמנם היו באזור חומוסיות ותיקות, אבל אסף הלך על כל הקופה ופתח את שלו ואני התמכרתי. באותה תקופה אסף היה עסוק מאוד, מה שלא מנע מהלקוחות לפתח נאמנות עיוורת לכל מה שיצא מהמטבח.
אחרי כמה שנים של מתח לא נורמלי, עם התפתחות האזור, שעות ההתקהלות באזור השתנו, אסף לקח את עצמו בידיים ועבר לאזור רחוב החשמונאים בתל אביב. הרבה לקוחות לא ידעו לאן הוא עבר, אבל הגעגועים לחומוס היו קשים מנשוא. למרות שלא מדובר במנה זולה הוא היה שווה כל אגורה, במיוחד לאור העובדה שהוא תמיד הוסיף עוד ועוד חומוס לכל מי שלא שבע. זה אגב לא קרה בחומוסיות הוותיקות שם אפשר לצאת רעב וללעוס את פיתה הנותרת עד לשובע.
לפני כמה שבועות בעודי נוהג על רחוב החשמונאים, קלטתי לפתע את אסף במקום החדש-ישן שלו. מזל שבמקום יש חנייה מוגבלת למוניות,לשניה הרגשתי בר מזל ואז זה עבר לי. ניגשתי לאסף בחרדת קודש, בדרך כלל במקום הקודם לא הייתה לא סבלנות לאף אחד. הפעם הוא זיהה אותי, ישר הבנתי שהשנים עשו לו רק טוב. הזמנתי חומוס, לא יכולתי להתאפק, רק אחר כך שמתי לב שאסף עשה את השלט של המקום החדש בגוונים שמקשים על זיהוי שמו, מה שלא מונע מאנשים לנהור אל המקום.
אסף קיבל מתנה בחיים, קוראים לה אתי והיא במקרה גם אמא שלו. אתי מוסיפה את הצד העדין והמסור שכל כך צריך בהרבה מקומות, מה שלא מונע משאר העובדים לקרוא לה "אמא".
לצידי ישב איש עסקים חצי מעונב, מאותם אנשי עסקים שהולכים עם חולצה מכופתרת בלי העניבה. הוא הזמין ארוחת שניצל, בעודי בולס את החומוס המעולה, השולחן שלו התחיל להתמלא בעוד ועוד מנות שכולן כלולות במחיר. המחיר עצמו לא זול בכלל (37 שקלים), אבל התמורה הייתה מעולה. על כל מנה שהגישו לו, פחות שמתי לב למה שאני אוכל והתחלתי לאכול בעיניים את השניצל הכי גדול בעיר. הוא יותר גדול מחצי דף פוליו, הציפוי כמובן יותר עבה מהשניצל, קריספי כמו שצריך. מה שיותר מעניין זה שמקבלים עם השניצפלצת מנה של חומוס עם מה שאתם רוצים, מבלי לפגוע בעובדה שיש מילוי חוזר על החומוס. אני התחלתי לאכול במקום פעם בשבועיים קבוע, ועד היום למחרת אני לא אוכל כלום, 37 שקלים עד לשובע ומעבר לו.
רחוב החשמונאים 88 תל אביב. 03-6245402. שעות פתיחה: א'-ו' 10:00-16:00 כשר רבנות