לכל מי שחושב שלתל אביבים יש אין סוף אופציות של אוכל טועה, בדרך כלל אנחנו די ממוקדים במה שטעים לנו. אותם מקומות נצחיים, אם ירצה השם, שלא יפסיקו לעולם להאכיל אותנו את האוכל הכי טעים שיש.
אני לא חובב גדול של סנדביצ'ים על צורותיהם השונות. כריכים תמיד מתחברים אצלי לצד מאוד נשי ועדין, ולכן אם אני ממש רוצה לשמח את אשתי, אני מביא לה כריך מאיציק ורותי. זה אחד המקומות היחידים שלגביהם יש לי ולה הסכמה כוללת על הטעם והאיכות.
באחד הימים החלטתי לשמח את אשתי ו להביא לה את הכריך שאנחנו הכי אוהבים. ניגשתי אל המקום בעוד דודי מקבל את פני בשטף,"אני יושב לי בבית ומי אני רואה מדבר על אוכל רחוב ולא מזכיר אותי בכלל, פופציק, אתה אוכל פה מאז שהיית מתחת לגובה הדלפק". שאר האנשים במקום הסתכלו עליי בתמיהה, אחד מהם שואל אותי בשקט, כדי לא לעצבן את דודי עוד יותר,"'מה, לא כתבת על המקום ואתה אוכל פה כל כך הרבה שנים?" עניתי בהכנעה שנכון הדבר בהחלט, "אוי ואבוי איזה טעות, אכלת אותה אחי". הסברתי לדודי שמבחינתי המקום שלו הוא כמו סוד תל אביבי שמור, מה שעוד יותר עיצבן אותו. החלטתי לשתוק, גם ככה יצאתי לא בסדר, אחר כך הקלטתי את דודי עם שולי מספרים לאשתי כמה הם מאוכזבים ממני. אכן תמונות קשות.
המקום עליו מדובר פה הוא קטן עד קטנטן, מה שלא מעיב על האושר שהוא מספק לכל כך הרבה לקוחות מרוצים במשך שנים. איציק ורותי פתחו אותו בשנת 1957 ותפעלו אותו תמיד במקצוענות. ביקרתי פה לראשונה כשהייתי בן 10, בתקופה בה זה היה המקום הכי טוב לשבוע על הבוקר. אחי הגדול עבד בעיר ואני באחד מהקיצים הצטרפתי אליו לעבודה, ובשעת בוקר מוקדמת מידי כבר אחזתי בידי נקניקיה מהבילה וטעימה. הסתכלתי אז על אחי הגדול בתמיהה, מי אוכל בשר על הבוקר?זה היה מבט שכלל גם פחד, איך נסביר לאימא שאכלתי בשר על הבוקר. אחי אמר לי בשקט שאת הנקניקיה הזאת אתה תחזור לאכול כל החיים שלך. כמה שהוא צדק. הטעם הנהדר לא השתנה עד היום וכבר כמה שנים יש תוספת חמה של כרוב כבוש, שאני לא מוותר עליה.
עם הזמן למדתי לאכול גם את הסלטים המעולים שיש במקום, הריח שלהם שיגע אותי לגמרי. בפעמים הראשונות הייתי מוסיף על הנקניקיה המעולה קצת מסלט הגזר המתובל, אחר כך גם סלט חצילים מתקתק. זה אגב מתכון שאף אחד עד היום לא הצליח לשחזר במדויק, מדובר פה בסוד מקצועי שהועבר באהבה לממשיך דרכו של איציק, שלא איתנו כבר 6 שנים. דודי, בנו, ממשיך את הדרך יחד עם אשתו המקסימה שולי ושני אלה יודעים להריץ החוצה מאות מנות של אושר עילאי.
שעות הפתיחה של המקום משונות למי שלא מכיר את תל אביב. באמצע הלילה מגיע דודי ומתחיל לעבוד ולפקח על העבודה, שם לב לכול פרט ופרט. אחרי שעה קלה מצטרפת שולי, ובשעות שהציפורים הופכות צד על הענף, יש כבר שורות של בעלי מאנצ'יס מקצועיים כולל נהגי מוניות של לילה אשר חייבים לקחת לווריד כריך עם כל מה שבא להם. לחלל נכנסים עם קצת מניפולציות, רוחב החזית מטר ותשעים עם דלת בהתאם. בפנים המקום מתרחב בשלושים סנטימטר שמאלה, אתה עושה ריקוד תימני קל מזמין את המנה ומחכה בנימוס בעודך מנסה לא לעשות שום תנועה מיותרת, גם ככה לכולם מסביבך צפוף כמוך. אני תמיד לוקח כריך עם חצי סלט חצילים וחצי סלט גזר, ומשלם 20 שקלים בלבד. בתאבון.
איציק ורותי. רחוב שינקין 53 תל אביב. 03-6852753 שעות פתיחה: א'-ה' 3:30-12:00
