לפני כמה שבועות הסעתי נוסעת חביבה וסיפרתי לה על מעלליי, מעבר למונית. הנוסעת עצרה את שטף הדיבור שלי ואמרה שיש לה מקום שאין מצב שאני מכיר. יותר מזה, היא בתו של הבעלים. נכנסתי למצב האזנה, רשמתי את הכתובת, וחיכיתי להזדמנות הראשונה להגיע לנס ציונה.
כעבור מספר שבועות ההזדמנות סוף סוף הגיעה. אחרי שהורדתי נסיעה בתוך העיר, הלכתי לחפש את המקום של יוחנן
אשר חבוי בין עסקים שונים. השלט עצמו מסתתר בתוך חיפוי הסככה של בעל העסק לידו, כי יוחנן אומר שכבר מכירים אותו מספיק. אחרי כמה שנים בגלות בתל אביבית, הוא חזר לעיר מולדתו. הרי לא משנה לאן אתה הולך, בסוף תמיד חוזרים למושבה. יוחנן עוד זוכר את הימים ההם אשר בנס ציונה עברו בלי שוב, בינתיים העיר גדלה.הבן אייל, שגם אחרי גלות מהעיר והמדינה, הבין שהכי טוב בבית, ליד אבא. אייל אחראי על המטבח, ומבחינתי, המשכיות של עסק, זה יופי בהתגלמותו. המטבח עצמו הוא על טהרת המנות של יוחנן, היד עכשיו היא של אייל.
העין שלי צדה את השקשוקה על השלט. לא ראיתי שכתוב בפיתה, השלט הפך להיות מפתיע יותר ויותר. הבנתי שאני הולך לשבת ולאכול רק ב24 ש''ח. נכנסתי, יוחנן ישב לו עם אחד הלקוחות, מנהל שיחה ערה על ענייני דיומא, אני אישית לא אוהב מקומות מנומסים מידי, תמיד אעדיף מסעדות פועלים כאלה, על כל הפשטות המבורכת. כסאות עץ, השולחנות הפשוטים, כמו לאכול בבית בשולחן הקטן של המטבח.
הזמנתי את השקשוקה הרגילה, ביקשתי שתהיה חריפה. המלצרית הבטיחה לי שהיא פיקנטית, אני כבר שכחתי מה זה פיקנטי, פיקנטי זה כמו המילה פוקסיה בצבעים, אני אף פעם לא אבין מה זה בדיוק.
סמכתי על המלצרית, וחיכיתי לי בסבלנות. אל השולחן הגיע הלחם, סלט כרוב קצוץ וסחוג הבית שהתגלה כמעולה. בעודי מחכה שמתי לב לכל הכתבות המהללות שעוטפות את המקום, חלקן לא בעיברית. יוחנן לא שוכח לפרגן לכל אחד שכתב עליו אי פעם, ומפרגן לעצמו על הדרך. אחרי כמה דקות, יוחנן שאל מה עם השקשוקה שלי, ובדיוק באותה שנייה השקשוקה יצאה. הוא חי את המקום, רגיש לזמנים של הוצאת כל מנה ומנה, יוחנן הוא העסק והעסק הוא יוחנן. חייכתי אליו על שדאג לי, מחבת מהבילה הונחה לפני, הריח תפס לי את האף במלחציים, בצעתי את הלחם בחצי פראות, יוחנן התריע קלות, חכה חביבי, זה רותח אש. חיכיתי עוד שתי דקות, אוחז בידי את הלחם וטובל קלות ברוטב הסמיך, לא יכולתי לחכות יותר מזה, הרוטב התגלה כמספיק חריף לכל מי שלא אוהב חריף כמוני, אי אפשר לפספס את הפלפלים בפנים. הנחתי את הלחם בעדינות בצלחת, ישר הבנתי שהשקשוקה הולכת לגרום לי לאכול יותר לחם ממה שתכננתי. עברתי למזלג והמשכתי לאכול. לא התאפקתי וחזרתי אל הלחם, וככה המשכתי לאכול להנאתי את אחת השקשוקות הכי טובות בארץ, מלאה טעם וחריפות מעודנת, מתובלת בצורה מדויקת ולא ביישנית. שימו לב, המחיר מוגבל עד לשעה 12:00 בצהריים, תגיעו מוקדם ותהנו יותר פעמים.
אצל יוחנן . הפטיש 1 נס ציונה. שעות פתיחה: א'-ה' 08:30-16:00 ו' - 08:30-15:00 כשר 089300599
לכל הטורים של המונה טועם