לא רק בטיסה: כך תמנעו מתקריות שוקולד מביכות

כולם הזדעזדעו אתמול למראה סרטון השוקולד במטוס שהשתלט על הרשתות החברתיות. אבל אם לשים שניה את עניין ההתנהגות בצד, אף אחד לא העלה את הסוגייה הבאמת מהותית וכאובה לדיון: למה לקנות שוקולדים ממטוס? כדי להבהיר את חוסר הרלבנטיות, קבלו סקירה של 6 שוקולדים שאולי היה נחמד לקבל כשטיסה לחו"ל הייתה עניין של פעמים ספורות בחיים, וכשחטיפי שוקולד לא היו עניין גלובלי. אבל היום, יש כמה שוקולדים שהקולגות או המשפחות שלכם ממש לא מתרגשים לקבל כשאתם חוזרים מחו"ל.

במשך שנים אנשים בארץ לא ידעו אם הטובלרון נדבק להם לשיניים פשוט כי זה סוג השוקולד שהוא, או שמהרגע שקנו אותו בדיוטי פרי, נסעו איתו לחו"ל וחזרו לארץ הוא פשוט איבד מטריותו. הזמן עבר, טובלרון נמכר כבר בכל סופר שמכבד את עצמו ועדיין, אנשים מתעקשים לקנות בדיוטי פרי טובלרון, בדגש על טבליות גדולות ומביכות היישר מהניינטיז, כדי שלאף אחד בעבודה לא יהיה ספק שהם היו בגולה. מעצבנים במיוחד אגב, הם אלו שמביאים את הטובלרון הלבן.

לרשימת השוקולדים הקלישאתיים שאנשים בארץ מתעקשים להביא מחו"ל נכנס גם שוקולד ההרשי'ס בוורסיות השונות שלו. הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן: הוא ממש לא טעים, לא מעניין אף אחד והקולגות בעבודה אוכלים אותו מתוך נימוס. בכל זאת, הוא נמכר במבצע בפיצוציה למטה. ובהזדמנות זאת, גם אם תביאו לבן/בת הזוג שוקולד לבן עם עוגיות או נשיקות הרשיס לכבוד הולנטיינס - זה לא יתקבל בברכה.

האריזות הסגולות של מילקה הן עוד סממן שגורם לישראלים בחו"ל להסתחרר ולהעמיס סוגי מילקה שונים לעגלה, כאילו אין מחר, או סתם כאילו אין מילקה בארץ. ובאופן מוזר למדי החוקיות עובדת ככה: ככל שהמארז יותר גדול, כך מגיעות יותר חבילות ממנו. אז כאן יש שכבת שוקולד, שכבה ביסקוויט ועוד שכבת שוקולד, ושם בין ביסקוויט לשוקולד הוסיפו גם סוכריות קופצות. ועדיין המחשבה המוזרה שעוברת לאנשים בראש "לא נורא, נביא בכל זאת שיהיה".

לזכותונו ייאמר שאנחנו כנראה לא היחידים עם החולשה לסוכריות העדשים של m&m, תעיד על כך חנות בת 3 קומות בטיימס סקוור בניו יורק, שהומה באופן תמידי. בממלכת האם אנד אם תמצאו סוכריות בתפזורת, אריזות ענק ומלא מרצ'נדייז של הדמויות המעט מרגיזות הלל, שנראות קצת כמו כדורי הלוטו. אז למרות שבכל סניף AM:PM הקרוב לביתכם תמצאו שלל חבילות של סוכריות העדשים האמריקאיות, אפילו במבצעים של 3 ב-10, כולנו יודעים שלא תממשו את תפקידכם כישראלים אם לא תחזרו עם איזה חבילת ענק של m&m לארץ, או שתיים, או שלוש. ובכל זאת, אנחנו מתחננים, אם אתם לא יכולים להניח למארז הצבעוני, לפחות תביאו טעם מקורי שאין בארץ.

נכון שחזרתם משוויץ וצילמתם מלא תמונות של נופים משגעים והרים מושלגים, אבל את אף אחד בעבודה או במשפחה לא באמת מעניין לראות אותן? יצרני השוקולד חשבו גם עליכם, וארזו את השוקולד השוויצרי בתמונות נוף מיושנות, כדי שכולם יצטרכו להכיר בטיול המקורי שלכם. אז נכון ששילמתם על המארז פי 3 מעל סתם שוקולד שוויצרי משובח מהסופר, ובדרך כלל הם גם לא ממש טעימים, אבל היי, יש פה מלא עטיפות לאוריגמי במשרד. הרעיון תקף לגבי שוקולדים בצורת מגדל אייפל מפריז, פסל החירות מארה"ב וכל שוקולד נחות אחר שמצטיין בצורה ולא בתוכן ומיועד אך ורק עבור תיירים.

אין דבר שמרגש ישראלי יותר מלהגיע לדיוטי פרי, להריח את חו"ל באוויר ולרוץ למדפי השוקולד, למבצעי ה- 4+1 הכה אטרקטיביים, מעוטרים בשלל עטיפות שוקולדיות. פה הרציונל הולך לנמנם, אבוד בין הצבעים והמבצעים. ובכל זאת הגיע הזמן לעשות בדיקת מציאות: כרגע הוצאתם 100 דולר על מארז חגיגי שמכיל דגמים מזעריים של באונטי, מארס, טוויקס ועוד חטיפי שוקולד סטנדרטיים לחלוטין שנמכרים ליד הקופות ברשתות השיווק הקרובות למגוריכם.