ארבעה לבנים ורוזה לימי החום

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 74% ענבי סנג'ובזה, 23% פינו נואר ו-3% גרנאש מהגליל העליון. היין נוצר מ"דימום" (Saignee) שלושת זני הענבים עד לנקודה בו הושג הגוון הרצוי. צבע ורוד-אדמדם. באף שפע פרי אדום (תות!) ותבלינים. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 50 שקלים

הכי מתאים ל: פיקניק. סלטים. כריכים.

דבר המבקר: פירותי ביותר, קליל ושמח, נטול יומרות ומספק לא מעט סימפטיה בתמורה ל-50 שקל. זה לא יין ללוות בו אירועים גסטרונומיים משמעותיים. זה כן, ובהחלט, יין מרפסת-גינה-חוף חמדמד ליום קיצי לח ומהביל.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה)

בחמש מילים: ורדרד נטול יומרות אך חביב.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ויונייה מכרם יראון בגליל העליון. 80% מהיין עבר תסיסה קרה במיכלי נירוסטה. 20% תסס בחביות עץ אלון צרפתיות והתיישן בהן על השמרים. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני. 14.5% (!) כוהל בנפח.

כמה? 60 שקלים

הכי מתאים ל: פסטות, דגים.

דבר המבקר: האף עז מבע אבל המפגש עם החיך עז ממנו שבעת מונים. ויונייה הוא אכן זן עם נטיה לאקספרסיביות אבל כאן הוא רב עוצמה כל כך שמרגיש כמעט על סטרואידים. גם בתוך הז'אנר המוצהר שלו – לבנים מובהקים של "עולם חדש", שאין להם כל יומרה לספק אנינות ותמחורם מתון, נדמה שהיין הזה קצת מוגזם. המון פרי, המון אלכוהול, נוכחות יתר לעץ. טיפ טיפה ויסות ומיתון בעבודה הייננית לא היו מזיקים כאן. מצד שני, במונחי שוק יינות הבסיס בארץ – זה יין נגיש ושווה לכל נפש, שיהיו רבים שיאהבו.

תמורה לכסף: 2/5.

בחמש מילים: לא תמיד עוצמה היא כוח.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סוביניון בלאן מהגליל העליון. צבע זהבהב. באף פרי לבן, הדרים ופירות טרופיים. גוף קל-בינוני 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 62 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, עוף, פסטות.

דבר המבקר: יין בסיס נטול יומרה, המיועד למדפים בסופר (להבדיל מחנויות יין מתמחות ומסעדות) ומצליח לספק איכויות מפתיעות מאד לטובה. פרי נעים, לא מוגזם, חומציות טובה, מידה של קריספיות, קלות נעימה ומידה משמחת של אופי יחסית ליין פשוט. חמוד מאין כמותו ללגימת יומיום.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בחמש מילים: סוביניון בלאן ישראלי בסיסי ראוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מכרם מחפי בצפון הגולן. תשעה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב קש. באף פרי לבן והרבה מאד פרי טרופי. גוף בינוני-מלא. 14.1% כוהל בנפח

כמה? 120 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים.

דבר המבקר: שרדונה שרירי מאד שבבסיסו פרי טוב עם חומציות טובה ואפילו נימה מינרלית. האקספרסיביות דומיננטית כאן בהרבה מהאיפוק. אפשר לומר זאת גם כך: על הרצף שבצידו האחד השרדונה הנקי והמדויק של יקב Sphera ובצידו השני זה העז של קסטל, היין הזה קרוב יותר לשני. זה טוב בהרבה מהלבנים המקומיים הדלילים והמצערים שאנו מכירים; לא פראי ומוגזם כמו כמה יינות מקומיים אחרים; ובכל זאת, רלוונטי בעיקר ללוגמים שנהנים ממידת המוחצנות, להבדיל מצחות וניקיון. יקר למדי יחסית לאיכויותיו.

תמורה לכסף: 2/5.

בתשע מילים: שרדונה "עולם חדש" לא רע אבל קצת יקר מידי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה משני כרמים בגליל העליון. יישון על המשקעים (Sur Lie) למשך עשרה חודשים בחביות עץ אלון מבורגון בגילאים שונים. היין נוצר בלא תסיסה מאלולקטית. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים ברטבים עשירים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: פרי מצוין, חומציות מוחשית מאד, יובש טוב, מקדם מינרליות מפתיע יחסית למקומותינו, אלגנטיות והכי חשוב: איפוק משמעותי. מרגישים את העץ אבל ניכר שהשימוש בו נשלט ומושכל. הוא מוסיף מימד אבל כזה שמתבטא בעומק ובמידה של שקט, להבדיל מרעש. הגדרת היינן את היין כעשוי בסגנון "קוט דה בון" שבבורגון אינה מופרכת. כמו בכל שנות הבציר שעברו מאז הוחל בייצור היין הזה בבית פרטי בהוד השרון, בכל פעם מחדש מפתיע שיש מי שמצליח לעשות לבן כזה כאן. פוטנציאל התיישנות בן 6-8 שנים. שווה להתאפק כי ההתיישנות תוסיף ליין ממדים משמעותיים בהחלט.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלי. יין יקר אבל איכויותיו ברמה בינלאומית. מספק תמורה רלוונטית לכסף).

בחמש מילים: ליגת העל של הלבנים הישראליים.