לא תמיד אני נכנע לאוכל, אבל בכל הקשור לקובה, אין לי סיכוי. בכל מפגש עם הבצק הממולא בחיי השמנמנים, קובות היו נקודת חולשה. כל בצק ממולא שנמכר במכולת מצ'וקמקת ואו בדוכן מפואר, מכניעים אותי בקלות.
המטבח העיראקי לא היה אותו הדבר בלי קובות בשלל צורות. בעיקר יש מאכל אחד שעליו פשוט לא מוותרים כשמתקרר, במיוחד בעונת החורף הקצרצרה במקומותינו: מרק קובה חמוסטה. רק העלאת המילים הללו על דל שפתיי גורמת לי להתקף געגועים קשה והתרגשות.
כאן מגיע החלק הכואב. לא כל מקום אשר מתהדר במטבח עיראקי טורח ומכין מרק קובה חמוסטה. ואם מכינים, המחיר כבד על הכיס. יחד עם חברי הירושלמי יצאנו לסיור טעימות בשוק מחנה יהודה, הדי מרוקן בתקופה האחרונה. הסתובבנו ברחובות השוק, לא היה צפוף כמו בימים רגילים, לא מראה נעים לעין.
מרק של קובה חמוסטה הוא צח וצהבהב למראה, וחייב להיות קצת מלוח. הקובות במרק מגיעות בכל הגדלים, כמו במקרה של המרק של קובה בסטה. אם השם הזה מזכיר לכם מקום אחר בשוק מחנה יהודה, אתם לא טועים, קובה בסטה נמצא מול פסטה בסטה, אבל קטנטן וצנוע ממנו. שאלתי את בעלי המקום מה יש לו להציע, ואיך שהוא אמר קובה חמוסטה, אורו עיני. מין נוסטלגיה של עונג בילתי נשכח, שאלת המחיר הובהרה בזריזות, 30 שקלים. יאללה, פותחים שולחן קטן.
אל השולחן הוגשו הצלחות, גדושות במרק מהביל שבתוכו צפו ארבע קובות. המרק היה מלוח מידי, אבל לא נורא, את זה אפשר לתקן עד הפעם הבאה. הכף פילחה לה כופתאת קובה בחשש, הבשר של החמוסטה שונה לחלוטין מבשר קובות רגיל, הוא חייב לשאת מידה מסוימת של התנגדות וסיביות ולהיות מעט יבש. ובבסטה יודעים בדיוק איך עושים את זה נכון. העמסתי קצת מרק בכף, יחד עם פרוסה של קובה, כשעל השולחן מקבלים טחינה גולמית בקערה קטנה, מלפפונים חמוצים. הכף מוגשת אל הפה, השולחן נהיה שקט, בעצם הכל משתתק, העולם עוצר את תנועתו, כל צרות העולם והמצב הבטחוני שבחוץ יחד עם הקור הירושלמי נשכחים. למעט האושר, שמרפד כל מילימטר בבטן, תרשמו לעצמכם: יש מה לאכול בשוק מחנה יהודה בלי לשבור תכנית חיסכון.
קובה בסטה. רחוב האגוז 8, שוק מחנה יהודה, ירושלים. 052-5940400. שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-02:00 ו' 0800-שעה לפני כניסת שבת. כשר