ימי החורף האחרונים בתל אביב מזכירים לי יותר מכל את ירושלים. הקור הקיצוני שיורד על העיר לקראת ערב גורם לצוואר להתכנס אל תוך הכתפיים, והגוף מצידו דורש מרק.
לא חסרים בתל אביב מרקים. יש מספר מרקיות ורוב המסעדות מחזיקות בתפריט לפחות מנה אחת של מרק. רוב המרקיות המצועצעות מציעות מנות מרק לא משביעות בידיעה מלאה. אותם כלי קיבול זעירים אל תוכם נמזג המרק מאתגרים את התאבון והשובע גם יחד. בקצרה, לרוב מנות המרק המוגשות לא מספיקות גם לילד קטן.
במסעדה החומה הסינית המצב הוא אחרת. אבל לפני הכל הסבר קטן - אין דבר כזה אוכל סיני. רוב המקומות אשר מתהדרים בתפריט סיני מגישים לרוב מטבח אסייתי מעורבב עם התאמות קלות. המטבח הסיני המפואר האמיתי מחולק בכלל לשני סוגים עיקריים: מטבח מנדריני ומטבח סצ'ואני. המטבח המנדריני מבוסס בעיקר על אורז בעוד המטבח הסצ'ואני מבוסס על נודלס. מסעדת החומה הסינית היא מסעדה סצ'ואנית על דרך המשי העתיקה.
לא כל פעם אפשר לאכול בעמידה מול מזנון. יש פעמים בהם אני מרשה לעצמי לשבת לאכול כמו שצריך מנה מעולה, טעימה וגדולה. המפגש הראשון שלי עם החומה הסינית היה לפני קרוב ל-15 שנים. שמעתי עליה מלקוחות במונית אשר הדגישו בפניי שהמקום זול יחסית. התל אביבים האמיתיים מכירים את המקום כבר מעל לעשרים שנה מנוהל על ידי הזוג רבקה ורפי והגיס יעקב. שלושתם אגב סינים יהודים. בהגיעי אל המקום קיבלתי את התפריט לידיי. זה היה בחורף. הזמנתי מנה של מרק וואן טון. מחיר המנה קצת הרתיע אותי, 39 שקלים, אבל הבנתי שיש בה נודלס ועוד המון תוספות ורפי הבעלים של המקום הבטיח שלא אצא רעב אחריה.
לא העליתי בדעתי שמאותו רגע ועד היום אזמין תמיד את אותה מנה. אני מגיע לשם כמעט אחת לשבוע, לא משנה העונה בשנה. בהתחלה עוד לא ידעתי לאכול עם מקלות, אז הייתי לוקח גומיה ומחבר אותם. כבר אחרי שנה, אימו של רפי אמרה לי שאני אוכל כמו סיני אמיתי.
מנת המרק של החומה הסינית היא המנה הכי שווה בעיר. לא רק שהיא מנה ענקית מלאה כל טוב, היא כנראה המסעדה היחידה בארץ שפותחת נודלס על ידי שף מומחה של המטבח הסצ'ואני. כן, פה לא קונים אטריות מוכנות, אלא מכינים אותן בשיטה המסורתית. כל בוקר השף במקום לוקח בצק אשר הוכן בהקפדה, מקפל ומותח אותו מאות פעמים. עבודת כפיים קשה מדי לשאר המקומות אשר מגישים "אוכל סיני". במהלך המתיחה כל איטריה מקבלת צורה שונה במקצת, מקבלת על עצמה מידה קטנה של גמישות שונה שמורגשת, סוג של א-סימטריות שכל סיני אמיתי מכיר. כל המקומות בהם אכלתי נודלס עד החומה הסינית נמחקו כלא היו אחרי הפעם הראשונה. עם זאת, לידיעתכם האורז של החומה הסינית לא להיט. הם בעיקר יודעים לעשות נודלס.
לצד קערת המרק הענקית, מוגשת קערית קטנה עם חריף, בוטנים מרוסקים ורוטב סויה. המרק מוגשת בטמפרטורה של כוויה, ולכן צריך לנשום עמוק ולחכות מעט שיתקרר. אחרי דקה ארוכה שנראית כמו נצח, תטעמו את המרק בזהירות. זהו מרק עוף אמיתי, קצת מצומצם אבל לא יותר מדי. אל תגעו עדיין בכופתאות. הן לוהטות. תגמעו את המרק בעדינות ולאט. אחר כך תטעמו את חזה העוף. הוא רך ונימוח בפה כבשר פרגיות צעירות. לאחר מכן, קחו בכף טיפה מרוטב הסויה המוחרף והזליפו על אחת הכופתאות. שוב, היזהרו מכוויה. אם חשבתם שפה נגמר, אז לא. זוהי רק ההתחלה. ערבבו את המרק וגלו את אטריות הביצים, הכרוב הקצוץ דק ואטריות השעועית. בשליש האחרון כבר תרגישו שאתם שבעים, אבל לא תוכלו להפסיק. זוהי מנה חובה מושלמת לחורף.
החומה הסינית, מקווה ישראל 26, תל אביב. 03-5603974. שעות פעילות: ימים א'-ה' 11:30-23:00, יום ו' 12:00-15:30, מוצ"ש לפי הזמנה. כשר (כל הבשרים חלק למהדרין).