אמן וצלם אוכל מברוקלין בשם הנרי הארגריבס, מבקש בסדרת צילומים חדשה לעורר תשומת לב לנושא ההוצאות להורג של אסירים בארה"ב שבוצעו השנה, על ידי הפניית הזרקור, לבחירה הבסיסית והכה האנושית שלהם: הארוחה האחרונה. זאת לא הפעם הראשונה שהצלם מתעסק בנושא, ב-2011 הוא קיים תערוכה דומה בה צילם את הארוחות האחרות של אסירים מפורסמים כמו טד באנדי. הפעם בחר הצלם להתמקד בהוצאות להורג שהתרחשו ב-2016 בלבד.
שנה של הריגה הוא שם המוענק לסדרה בה ניתן לראות עשרים תמונות משוחזרות בהן בחירתו של אוסקר ריי בולין בן 53 שהומת לאחר שישב 23 שנים בתא הנידונים למוות, הוא בחר לאכול סטייק אנטריקוט, מדיום רייר, עם תפוח אדמה אפוי, סלט, לחם שום, פאי מרנג לימון וקולה, או של כריסטופר ברוקס, בן 43 שביקש רק שני חטיפי חמאת בוטנים של ריסס ופחית שתייה. סטיבן פרדריק ספירס בן 53 הזמין פשוט פיצה עם תוספות של בשר ורונלד ברט סמית בן 53, שהיה האסיר האחרון שהוצא השנה להורג וביקש עוף מטוגן וצ'יפס.
סטייק, עשוי בדרכים שונות, היה המאכל האחרון המבוקש ביותר, ומיד אחריו פיצה. היו כמה שסרבו לקבל ארוחה אחרונה מיוחדת, ובמקום זה הוגשה להם ארוחת כלא רגילה של קציץ בשר או עוף. הצלם מספר שעם הסדרה השנייה שלו - שנה של הריגה הוא מקווה ללמד אנשים משהו על השימוש הבעייתי בעונש המוות, בעיקר כשיש חוסר ודאות לגבי כל כך הרבה מקרים.
כל תמונת אוכל בסדרה מספרת את סיפורו של אותו אסיר, מה ביקש לאכול, בן כמה היה, כמה זמן ישב בתא הנידונים למוות, ובעצם הופכת את האסיר מסתם עוד מספר בסטטיסטיקה לאדם עם סיפור חיים.
לאתר של סדרת הצילומים
