השבוע בטעימה יינות יקב סלוקיה, מאזור התעשייה קצרין. יקב סלוקיה שייך לחגי ושיפי שלום, בעלי מסעדת מיטשוס מקצרין ושוכן בצמוד למסעדה. זהו יקב בוטיק קטן (10,000 בקבוקים בשנה) שחלק מתוצריו נמכרים במסעדת הבית אבל חלקם מגיע לחנויות ומסעדות. השם סלוקיה נובע ממעין סלוקיה ברמה"ג, אף אם רוב הענבים ליינות היקב מגיעים דווקא מכרם בן זמרה בגליל העליון.
בלגימה הנוכחית חמישה יינות. שני לבנים ושלושה אדומים. סגנון העשייה המשתנה של היינות אופייני ליקבי בוטיק לא מתועשים, שאין דמות מקצועית דומיננטית עם אג'ינדה ברורה מאחוריהם. זה מביא לשונות סגנונית בין היינות וגם תנודתיות מה ברמתם. מאידך, כשזה מצליח (בעיקר כשביקב משכילים לתת לטבע לדבר), הענבים הטובים והאדמה הטובה עושים את שלהם. וכך, לצד "סלוקיה, סוביניון בלאן 2015", התקין אך המעט בנאלי, נוסק לו לפתע בחיך "סלוקיה, שרדונה 2015" לבן מפתיע ורב קסם. גם "סלוקיה, שיראז 2012", המפגין מתינות, הוא יין מוצלח מאד מסוגו (וזאת להבדיל מ"סלוקיה, קברנה סוביניון 2014" למשל).
שורה תחתונה: יש יינות מוצלחים בסלוקיה. צריך רק לדעת על איזה מהם לשים יד. משרדונה 2015 הייתי קונה ארגז. לחיים!
סלוקיה, סוביניון בלאן 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מכרם בן זמרה בגליל העליון. ללא שימוש בעץ. צבע זהוב חיוור. באף פרי לבן ופרחים. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ועוף.
דבר המבקר: צעיר וקל. יין קיץ צנוע ולא מחייב עם פרי נעים ופרחוניות ניכרת.
תמורה לכסף: 2/5 (מעט יקר יחסית לתמורה).
בשש מילים: נעים מסוגו גם אם מעט יקר.
סלוקיה, שרדונה 2015
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מכרם בן זמרה בגליל העליון. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע זהוב חיוור. באף פרי לבן, הדרים, תיבול מה. גוף בינוני 13.5 כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. עוף. עגל.
דבר המבקר: אחרי הסוביניון בלאן מהפסקה הקודמת, החביב ותו לא, הפתיע השרדונה מאד. הוא היה זקוק לכחצי שעה כדי להיפתח אבל אז התגלה יין לא פחות ממקסים. עם פרי מרוכז, אם כי לא דחוס מידי, חמוציות מאזנת טובה מאד, מינראליות מוחשית, פראיות מה ומקדם אופי חסר תקנה. יין מהנה במיוחד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשלוש מילים: שרדונה מוצלח בעליל.
סלוקיה, שיראז 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שיראז מעמק קדש בגליל העליון. 12 חודשי התיישנות בעץ. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 15% כוהל בנפח.
כמה? 99 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: בניגוד למה שניתן לחשוב כשמתבוננים באחוז האלכוהול הגבוה של היין הזה, הוא איננו תקיף ועוצמתי. יש בו דווקא מידה של רכות ומתינות נעימות. בצירוף פרי טוב ונוכחות תבלינים ברורה, מדובר בשיראז סימפטי בהחלט שמספק תמורה לא רעה בכלל לכסף.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשלוש מילים: שיראז מתון ונעים.
סלוקיה, קברנה סוביניון 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מכרם בן זמרה בגליל העליון ותל שיפון ברמת הגולן. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי בשל דחוס ותבלינים. גוף בינוני מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 109 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות.
דבר המבקר: קברנה סוביניון גבר-גבר. אקספרסיבי מאד, עתיר עץ, קצת לא מאוזן. העיפרון המחודד פחות בקלמר החביב של סלוקיה.
תמורה לכסף: 2/5 (יקר ביחס לתמורה).
בארבע מילים: קברנה סוביניון בעצימות גבוהה.
סלוקיה, סוגאני 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 40% קברנה סוביניון, 40% מרלו ו-20% פטי ורדו מכרם בן זמרה/צבעון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום מעט אטום. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירות. סטייקים.
דבר המבקר: בלנד מאוזן ובנוי היטב, שיש בו מידה של שריריות ומידה מאזנת של רכות. הקברנה סוביניון נותן את הטון אבל המרלו מעגל והפטי ורדו מוסיף טוויסט. בלנד לא רע בכלל, שאפשר בהחלט ללגום לצד סטייקים וקדירות. תמורה לא רעה לכסף.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשלוש מילים: יין סטייקים ראוי.