עיר עם תחתית

לעיר התחתית בחיפה יש קסם מיוחד. יחד עם זאת, למרות הפעולות האינטנסיביות של העירייה להחיות את האזור, וליצור מקומות בילוי ולהביא צעירים שיגורו, ילמדו ויבלו בשטח הקטנטן עליו מתפרשת העיר התחתית, האזור עדיין מנומנם. רוב העסקים בו נאבקים לשרוד וחלקם מפסידים במאבק, מה שקרה לאחרונה עם השף עודד חצבני ממסעדת כולא. יש מי שנמצא מעל הסטטיסטיקות האלה, וכנגד כל הסיכויים מחזיק את המסעדה או את הבר שלו בעיר התחתית כבר כמה עשורים, עם קהל מקומי נאמן שרואה באוכל טוב ואלכוהול את השילוב האלוהי. גינס גילו לאחרונה שחיפה מוזגת את הכמויות הכי גדולות של הבירה שלהם, יותר מכל מקום אחר בארץ. בשביל להחזיר כבוד לעיר הם יצרו עבור הקהל הרחב סיור בין כל אותם מוסדות אוכל אייקונים שהפכו שזורים בקולינריה החיפאית עם סיפורים ואגדות על העיר התחתית, ומוטיב אחד חוזר- קירות מחופים עץ ובשרים קרים. יצאנו לניסוי כלים.

עוד כמה המלצות בחיפה

במעיין הבירה בשעות הצהריים של יום חול מתגודדים האנשים בחוץ באופן שכמעט כל מסעדה תל אביבית היתה מקנאה. ובפנים- חגיגה. מוזיקה עליזה מנגנת, מימין הבר הענק, עמוס בבקבוקים מהרצפה עד התקרה ומגודר בשורת ברזי בירה ארוכה, כלי נגינה עתיקים תלויים מהקירות. ממול, כמו על במה, המטבח המואר ובו ההצגה היומית של צוות מיומן שעובד בתיאום מושלם, כמו באלט על נירוסטה, ועל הקירות תלויות עשרות כתבות עיתונות ממוסגרות, רובן מצהיבות וכולן מספרות על האגדה של מעיין הבירה, אגדה שמתקיימת כבר 55 שנה. מעיין הבירה מתמחה כבר מיום הקמתה בבשר, ובבשר לבן בפרט.

התפריט מציע בעיקר אוכל אשכנזי מסורתי, אבל בקונטקסט עליז ונהנתני, רחוק מהאפרוריות המוכרת לנו מהאוכל המזרח אירופאי הידוע. הכבד הקצוץ נמצא בדיוק באמצע הדרך בין גס לחלק, האיקרה ורדרדה ומתפצפצת בפה, סלט החצילים עדין בטעמו והירקות הכבושים כובשים כל אחד. יש גם חזרת קלאסית, דג מלוח וגפילטע פיש.

בין המנות העיקריות מפורסמת במיוחד הקוסטיצה, נתחים של בשר חזה לבן בשכבות של שומן ובשר, אבל יש גם שוק אווז מעושן, קבב רומני עמוס שום, רגל קרושה, נקניקיות בייצור עצמי או כיסוני בצק ממולאים בבשר או בתפוח אדמה. בעשור האחרון השתנה תמהיל הסועדים במעיין הבירה, פעילות הנמל הסמוך הצטמצמה והשתנתה ואת הימאים, הסוורים והפועלים שמילאו את המסעדה החליפו חובבי אוכל, פודיז, חובבי בירה ואלכוהול, חיפאים אבל גם תל אביבים, לעיתים גם דור שני למעריצי הקוסטיצה המפורסמת.

מעיין הבירה, נתנזון 4 חיפה, 04-8623193. לא כשר

אין עוד ברים בישראל שקיימים מאז המנדט הבריטי מלבד בר העוגן. כשמו כן הוא, עוגן בקרקעית התרבות החיפאית הוותיקה, מהתקופה שהעיר התקיימה סביב הנמל ומלבד החיילים הבריטים שהיו פוקדים אותה, הסתובבו באזור גם המון יורדי ים שחיפשו אלכוהול וזונות. מאז העיר התחתית עברה הרבה שינויים אבל בר העוגן נשאר מה שהיה, מאורת אלכוהול ותיקה שלא מסתכמת רק באלכוהול, בתפריט של המקום תמצאו גם מנות ברים שגורות, אבל בייצור עצמי וביד מיומנת.

מנת הדגל עוד מאז 1942 היא הרוסטביף, נתחים ורדרדים של סינטה כבושה מנוקדים בפלפל שחור גרוס גס, לא משהו שקל להפסיק לאכול. בכלל פלטות הבשרים במקום משדרות בגרות עם קולד-קאטס של שינקן, כתף בקר, צוואר לבן והודו מעושן.

יש המבורגר וסטייקים, כבד קצוץ וכריכים, יש גם פלטות של גבינות ושל ירקות אבל שום דבר לא מתקרב באמת לחוויה של בירה קרה במזיגה מושלמת וצלחת רוסטביף ממתכון בן 75 שנה. הקירות מחופי עץ, תמונות בשחור לבן מעטרות את הקירות ומרמזות על המורשת האדירה של המקום, ניחוחות של אניס ושל סיגריות מתערבבים וגילי, הבעלים של המקום ומי שירש אותו מאביו, מסתובב בין הלקוחות הקבועים עם חיוך ולפעמים גם בקבוק של פרנט ברנקה ומחלק צ'ייסרים.

העוגן, שער פלמר 3 חיפה, 04-864-5108. לא כשר

מסילת הרכבת החיפאית גם היא כאחד הסמלים המזוהים עם העיר התחתית. מצפון ועד דרום מפרידה המסילה בין הים לעיר אבל באזור הנמל והעיר התחתית היא כבר ממש חלק ממנה, כמו צלקת ישנה. הוכחה לכך אפשר למצוא בבר הסנדק, מין קרוון שהונח לו לפני שנים רבות על פסי הרכבת ודמה שמאז כמעט לא השתנה כלל. קהל השתיינים מבוגר יחסית, חלק מהפרלמנטים במקום ותיקים כמוהו (משנות ה-80).

הקירות, שוב, מחופי עץ, מרצ'נדייז של מותגי אלכוהול מעטרים את הקירות לצד תמונות מהסרט הסנדק, הישיבה על ספסלי עץ מול חלונות הפונים איך לא, אל הרכבות החולפות המרעידות את המקום בכל עת שחולפות, הדלת סגורה עם פעמון וכל מי שמגיע צריך לצלצל ולהמתין שיפתחו לו והאוכל, אולי קשה להעריך בימינו את התפריט בסנדק שמציע פירות ים ודגים טריים, בשרים וגבינות, אבל פעם זה היה אחד המקומות היחידים בהם יכולת להיחשף למאכלים שרק יורדי ים היו נהנים מהם מתוקף מסעותיהם בארצות רחוקות.

פלטות של קולד-קאטס, ממרחים של כבד או אבוקדו ופרוסות חלה עבות, חריימה דג, שרימפס וקלמרי בווריאציות שונות, מרקים עשירים בחורף ובשרים על הגריל, כל אלו ועוד הופכים את התפריט של הסנדק, לצד ברזי הבירה העתיקים, לאולד-פאשן בר, מקום שלא נותן לתכתיבי הזמן להשפיע עליו ומתקיים לא בחסדי הזמן, אלא בזכותו. בקרוב יסגרו האחים יעקב ועזרא את מפעל חייהם ובר הסנדק ייסגר לצמיתות ומסילת הרכבת תישאר יתומה. אלו ההזדמנויות האחרונות לבקר במקום.

הסנדק, קדושי בגדד 30 חיפה, 04-867-1888. לא כשר

בשולי העיר התחתית המתחדשת, בקצה הרחוב עמוס המסעדות ובתי הקפה החדשים תמצאו את קלמנ'ס, בר קטן ומיושן שכל קסמו מבוסס על קלמן, מי שהקים את המקום בתחילת שנות ה-90 ומי שעומד במטבח עד היום. קלמן הוא טיפוס צבעוני ותזזיתי, המקום שהקים היה בעבר סוג של בר אנגלי, גם הוא מחופה עץ ועמוס בחפצים ישנים ותמונות בשחור לבן, אבל בשנים האחרונות חוזר קלמן לשורשים היוונים שלו ובעקבות טיול שורשים שערך לסלוניקי, הבר שלו הלך ולקח תפנית חדה לכיוון טברנה יוונית, בעיקר בתחום האוכל.

מתחת למחבתות ולנקניקים התלויים מעל המטבח קלמן מכין במיומנות דגים כבושים מבריקים מטריות, נקניקיות ביתיות על הגריל, סינטה כבושה עם עלי זעתר טריים, בשרים נאים ונקניקים למיניהם, מנות קטנות ומעניינות כמו ארטישוק עם גבינה חמוצה, כרובית עם אגוזי מלך או קרפצ'יו סלק עם גבינה כחולה.

אבל גולת הכותרת של המקום, מה שמוגש בו מאז יום פתיחתו ומה שהלקוחות הקבועים לא מסכימים לוותר עליו הוא חזה אווז מעושן במחבת חמה, פרוס לנתחים מה שמאפשר לראות את צבעו האדום היפהפה שבפנים. ואם יש דבר אחד שקלמן יודע לעשות יותר טוב מאוכל, זה לארח, והסיפורים והבדיחות שלו הם תבלינים נהדרים לאוכל.

קלמנ'ס, הנמל 3 חיפה, 04-862-0525. לא כשר


הסיור בהדרכתם של חברי הסנהדרינק בקבוצות של 12 משתתפים ובעלות של 150 שקלים לאדם הכוללים 3 שלישים של בירה וטעימות מ-9 מנות סך הכל לאורך המסלול כולו. מקבלים גם מתנה קטנה. הסיור הקרוב יתקיים ב-12 במרץ בשעות אחר הצהריים.

לפרטים נוספים והרשמה לסיור ניתן לבקר בעמוד הפייסבוק של גינס.