יקב ברעם הוא שם מוכר פחות בקהיליית היין המקומית. היקב, שהוקם ב-2004 שייך לקיבוץ ברעם ומנוהל מקצועית ע"י שלושה חברי קיבוץ ותיקים: רמי אברהמי, רפי הלל (שניהם אגרונומים) ואסנת שחר; שלושתם בוגרי מגמת היין בתל חי. הכרמים נטעו על אדמת הקיבוץ, בגליל העליון, ב-2005.
בסה"כ אוחז היקב הקטן בשמונה דונמים של ענבי יין, בהם גדלים קברנה סוביניון, סירה, מרלו ופטי ורדו; מהם מופקים 5,000 בקבוקים בשנה. היקב עצמו פועל בצניעות, בחלל ששימש בעבר חדר קירור הפירות של הקיבוץ. למרות שיינות הופקו כבר מ-2007, שיווק מסודר של היינות החל לפני כשנה וחצי.
היינות לא אחידים ברמתם אמנם, ולא תמיד עשויים באלגנטיות מהוקצעת. מאידך, אי אפשר לטעות בפרי הטוב שמספקת אדמת הגליל העליון כמו גם בניסיון הצרוף של הייננים שלא להפוך חלק מהטעם הישראלי הפופוליסטי. היינות שלהם לא מוחצנים והעבודה עם עץ שומרת על מתינות ואיפוק. ההקפדה על תמחור מתון הופכת את הטובים מבין היינות לכאלו המספקים תמורה טובה לכסף. מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר התפתחותו של היקב הצעיר וטוב הכוונות הזה. לחיים!
1. ברעם, אדום 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 75% קברנה סוביניון, 20% סירה ו-5% מרלו. ללא התיישנות חביות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום. גוף קל-בינוני. 13.3% כוהל בנפח.
כמה? 65 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות, פיצה, כריכי בשר.
דבר המבקר: אדום קליל, נטול יומרה וחביב, ללגימת יומיום.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשש מילים: בלנד אדום קל, נטול יומרה וסימפטי.
2. ברעם, רוזה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% קברנה סוביניון ו-35% סירה. צבע ורדרד. באף פרי אדום וטרופי. גוף בינוני. 14.2% כוהל בנפח.
כמה? 65 שקלים.
הכי מתאים ל: סלטים, כריכים, פיקניק.
דבר המבקר: לא לגמרי חף מרמזי מתיקות אבל טוב משמעותית מיינות הרוזה המקומיים הטיפוסיים, המזכירים לרוב משקה תותית וחושף פרי אדום נעים.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בחמש מילים: רוזה מקומי שעשוי לא רע.
3. ברעם, קברנה סוביניון 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. שישה חודשים נוספים בבקבוק. צבע אדום מעט רובי. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13.7% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר, רוסטביף, ביף בורגיניון.
דבר המבקר: פרי טוב, חמיצות מאזנת ראויה והימנעות מכוונת משריריות ומוחצנות קברנה סוביניון ישראלי מאופק; מסתבר שיכול להיות דבר כזה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: הגבר הישראלי החדש.
4. ברעם, סירה 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון ועוד שישה בבקבוק. צבע אדום-סגול עמוק, באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14.4% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילים על בסיס טלה, קבב, מנגל.
דבר המבקר: פרי טוב, מגע תבלינים מאופק יחסית ומתינות הבעה. יין ים תיכוני לא רע מסוגו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: הים התיכון אשר בגליל העליון.
5. ברעם, מרלו 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% מרלו ו-15% קברנה סוביניון. 12 חודש בחביות עץ אלון ושמונה חודשי התיישנות נוספים בבקבוק. צבע אדום סגול. באף פרי אדום. גוף מלא. 13.7% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה על בסיס בקר, המבורגר.
דבר המבקר: העיפרון החד מעט פחות בקלמר של ברעם. הפרי מוצלח אמנם ומגמת המתינות נמשכת אבל היין מעט קצר ומוגבל בחוויה שמייצר בחיך.
תמורה לכסף: 2/5.
בשלוש מילים: מעט קצר ומוגבל.
6. ברעם, יער ברעם 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון, 25% סירה ו-25% פטי ורדו. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, חלקן חדשות, ושמונה נוספים בבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור, מעט תבלינים ורמז ירקרקות. גוף מלא. 14.4% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, צלעות טלה בגריל.
דבר המבקר: היין הגבוה של ברעם הוא בלנד מוצלח ואלדנטי בו ניתן לחוש בבירור בנוכחות כל אחד מהרכיבים: גוף (קברנה סוביניון), תבלינים (סירה) ומעט פלפל ועוצמה טאנינית (פטי ורדו). מאוזן, מאופק וראוי בהחלט ללגימה בארוחת סטייקים טובה.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: בלנד אדום מאוזן וראוי.