ביקורת יין: המרענן הרשמי של התעשייה

יקב דומיין סרור מרמת הגולן הוא הדבר המעניין הבא בתעשיית היין הישראלית. מאחוריו עומדים ארבעה יזמים, יהודים יוצאי צרפת ובראשם קלוד סרור (גם מיכאל גולן, איש "גולן טלקום", בתמונה). על הייננות אחראי היינן המוערך איתי להט כשלאחרונה הצטרף אליו גם היינן אילן זעפרני (לשעבר יקב אורטל). מקור רוב הענבים מכרם מצליח באבני איתן ברמת הגולן.

חמישה יינות בטעימה - רוזה יבש, לבן יבש ושלושה אדומים. הרוזה והלבן מבציר 2017, איכותיים ומשמחים. הרוזה, מבוסס גרנאש, עם יובש טוב, ניקיון רב ואוריינטציה דרום צרפתית ברורה. הלבן, על בסיס שנים בלאן ו-ויונייה, מחבר חומצה, חדות וארומטיות בהצלחה רבה. כייף אמיתי ללגום אותו.

שלושת האדומים מבציר 2014, קרי כבר הספיקו להתיישן גם בבקבוק. שניים מהם נשענים על זני בורדו (קברנה סוביניון כנותן הטון העיקרי) עם סיבוב ים תיכוני (סירה). שניהם בולטים לטובה בהמנעות ממוחצנות יתר. היין הגבוה יותר, מבוסס סירה, מספק חבילת ים תיכון, עם פרי מובהק, תבלינים וכל השאר, מקסימה.

ביחד מספקים חמשת היינות תמונה מלבבת, של יקב איכותי, מסקרן ומפתיע; המרענן הרשמי של התעשייה נכון לכרגע, שעונג יהיה לעקוב אחריו. בצד החובה הכרחי לציין את התמחור, הנוטה להיות גבוה מידי, גם בהקשרי התעשייה המקומית, שהכול בה יקר. הגיוני שממון רב הושקע בהקמה ופיתוח דומיין סרור אבל קברניטיו יצטרכו להבין שברמת תמחור כזו לא קל יהיה לחדור לשוק המקומי. בלי קשר לכל זה, צריך לברך על נוכחותו של דומיין סרור האיכותי. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 99% גרנאש ו-1% סירה מכרם קאנטיר ברמת הגולן. צבע ורוד מעט אפור. באף פרי אדום ופרחים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים.

הכי מתאים ל: עוף, דגים, פירות ים, פסטות.

דבר המבקר: פרי טוב, יובש מצוין, מינרליות, ניקיון, חדות. רוזה של פרובנס במיטבו, רק מתוצרת רמת הגולן. גם אם מתומחר יקר בהקשרי הז'אנר, מיובא כמקומי, יין שהוא כייף אמיתי.

תמורה לכסף: 2/5 (גם אם מצוין, קצת יקר מידי).

בחמש מילים: רוזה מקומי מצוין, לא פחות.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 60% שנין בלאן מכרם קאנטיר ו-40% ויונייה מכרם אלרום ברמת הגולן. תסיסה ושהות בת שלושה חודשים על השמרים. צבע זהוב. באף ארומטיות מוחשית. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: יין לא פחות ממקסים, ששני הזנים המרכיבים אותו נוכחים בו במובהק. מבנה וחדות של שנין בלאן, פרי בשל ותבלינים של ויונייה. צריך להיזהר מאד לא ללגום אותו קר מידי. הקרו סוגר אותו. לאחר חדרור בן חצי שעה ובטמפרטורה הנכונה נפתח גם רובד מינרלי. יין מפתיע ומהנה, מאד לא סטנדרטי במונחים מקומיים, עם מקדם גסטרונומי גבוה. כייף.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. מעט מאד לבנים מקומיים גבוהים מספקים תמורה ריאלית ל-120 שקלים. הנה אחד הבודדים).

בארבע מילים: מטובי הלבנים מתוצרת מקומית.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קברנה סוביניון, מרלו וסירה מכרם מצליח באבני איתן. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 129 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: פרי נעים, בסיס שרירי דיו מהקברנה סוביניון, מגע מעוגל של המרלו ותיבול נאה מהסירה. מידת מורכבות נאה יחסית ליין במחירו. פוטנציאל התיישנות בן חמש שנים.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: קברנה-מרלו עם קריצת תיבול.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% קברנה סוביניון, 24% סירה ו-6% מרלו מכרם מצליח באבני איתן. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 185 שקלים

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: הרבה מאסה (קברנה סוביניון), די הרבה תבלינים (סירה), פרי טוב, חומציות מאזנת, מורכבות ואלגנטיות. אדום ישראלי טוב בהחלט, לא מוחצן מדי.

תמורה לכסף: 2/5 (יופי של יין אבל קצת יקר ביחס לתמורה).

בארבע מילים: בלנד איכותי שנמנע ממוחצנות.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם מצצילח באבני איתן ומכרם שעל, שניהם ברמה"ג. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות בנות 400 ליטר. צבע אדום מעט סגול. באף פרי אדום ושפע תבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 210 שקלים.

הכי מתאים ל: תבשילי קדירה, צלעות טלה, סטייקים.

דבר המבקר: כל מה שצריך לקוות לו בסירה, ועוד. פרי מצוין, רכות, תיבול נאה, מגע מקסים של אבק, איפוק שמקורו בשימוש נבון ומושכל בעץ, ומידה נאה ביותר של אלגנטיות. אמנם יקר אבל מוצלח במיוחד. פוטנציאל התיישנות בן חמש שנים עד שמונה שנים.

בחמש מילים: סירה ים תיכוני גבוה וראוי.