בוידאו: מחאה נגד סגירת המסעדות, אתמול (שישי) בסנטה קתרינה
יום ראשון: מאיר אדוני נגד ביבי
שפים ומסעדנים רבים כבר לא חוששים להביע את הביקורת שלהם על התנהלות הממשלה והעומד בראשה. אבל הבעת דעה נחרצת וכועסת כמו שהביע השבוע מאיר אדוני הפתיעה אפילו אותנו. בתחילת השבוע העלה השף, שכבר סגר שתי מסעדות במשבר הנוכחי, פוסט שלא אופייני לו, וזה אולי מסמל יותר מכל את התסכול שחווים אנשי הענף, שנמאס להם לשתוק.
בפוסט שהעלה אדוני בחשבון האינסטגרם שלו, מופיעה תמונה מהפגנת העצמאים שנערכה בשבת שעברה בכיכר רבין, בה בולט במיוחד שלט עם הכיתוב "מנותקים נמאסתם". למרות שרבים מתומכי ההפגנה שבו והדגישו כי לא מדובר בהפגנה פוליטית, בעיקר בשל חשש של לא מעט מפורסמים בארץ להביע הזדהות עם צד פוליטי מסוים, מאיר אדוני כבר לא חושש.
בפוסט החריף כתב "עצוב והזוי שאנחנו חיים בדיקטטורה מבית היוצר של ביבי ומאה ועשרים אימפוטנתים שיושבים בכנסת ישראל!!! שוטרים וחיילי מגב אחים ואחיות שלנו נאלצים לחבוט לעצור ולרמוס עם סוסים את האחיות והאחים שלהם! הזוי שצוחקים על כולנו רומסים פוגעים שודדים בשם הקורונה. הזוי ועצוב".
גם כשהשף קיבל תגובות של עוקבים התומכים בראש הממשלה, אדוני לא נסוג והמשיך לעמוד מאחורי דבריו בנחישות. לאחד המגיבים שדווקא תמך באדוני וכתב "הזוי שכולם נגד (ההפגנה)" אדוני ענה "ברור!!! העדר של ביבי. הכי לא מפתיע. צבא יש לו". ועוד המשיך וכתב בתגובות נוספות "זה לא יאמן איזה שטיפת מוח עשו לכולנו!!!! אשכרה הצליחו למכור לנו סיוט שלא קיים!!! תכף תתחיל אנרכיה אמיתית מרעב של אנשים".
כשאחת העוקבות שאלה אותו מה לגבי האחריות שלו, הוא לא נותר חייב והשיב לה "האחריות שלי????? אני משלם מיסים שנים בסך עשרות אלפי שקלים בחודש. עשיתי צבא. מגדל פה ילדים משפחה. מקים עסקים ומספק פרנסה לאינסוף עובדים. ומה את עושה או עשית עבור המדינה? או שאת חלק מהצבא של ביבי???".
יום שלישי: תומר אגאי בווידוי נוגע ללב "יש לי אפס הזמנות, אני צריך אתכם"
סנטה קתרינה היא אחת המסעדות הפופולאריות ביותר בת"א. בימים רגילים, סביר להניח שלא תצליחו למצוא שם מקום מהיום להיום. בערב פתיחת המסעדות מחדש המקום היה מפוצץ, אבל מאז עבר חודש וחצי. שילוב כנראה של גל שני, של הפחדות, של חוסר מצב רוח וחוסר כסף - גרם לעובדה שאפילו היא נותרה ריקה. בגילוי לב מפתיע חשף השבוע השף והבעלים של סנטה קתרינה תומר אגאי, שלאותו ערב יש לו אפס הזמנות. את הטקסט העצוב חתם במשפט "הפעם אני צריך אתכם, פשוט בואו". הקריאה של אגאי עשתה את שלה, באותו ערב המקום התמלא, כמו גם בימים שלאחר מכן. אבל חשוב לזכור, שזאת רק מסעדה אחת מבין רבות אחרות, שנאבקות יום-יום, בתקופה הזאת יותר מתמיד, כדי להישאר בחיים.
יום רביעי: רותי ברודו מודיעה על סגירת הבראסרי
הסגירה של מסעדת הבראסרי, שפועלת מול כיכר רבין בת"א מאז 2002, הייתה באוויר לא מעט זמן. ובכל זאת, ההודעה של רותי ברודו ביום רביעי האחרון, על סגירה של המקום, שייפתח שוב, אם בכלל, במועד לא ידוע, הצליחה להרעיד את הקרקע, הלא יציבה גם ככה בימים אלו. היא העלתה פוסט בכתב ידה בו כתבה "הברסרי לא יפתח ממחר. 9 עובדי ברסרי קיבלו הודעות מהשב"כ והתבקשו להיכנס לבידוד. אי אפשר להמשיך להפעיל מסעדה בלי עובדים. אי אפשר לשלם על ימי הבידוד. אי אפשר יותר, נמאס. נפתח כשהמדינה תתן אוויר לאנשיה. רותי". בערב הסגירה היה המקום מלא באנשים שרצו להיפרד כמו שצריך מהמוסד התל אביבי, בתקווה שיזכו גם לראות אותו בעתיד הקרוב נפתח מחדש.
יום שישי: מרד המסעדנים מצליח - המדינה משנה את ההחלטה
אתמול (יום שישי) בבוקר התעוררו מסעדני ישראל לבוקר שחור, בלילה התקבלה החלטה שביום שישי ב-17:00 נסגרות כל המסעדות. בתוך כמה שעות, מישהו ציפה שהזמנות רבות יבוטלו, סחורה שהוזמנה במיוחד לסוף השבוע תיזרק לפח, ושוב הייתה תחושה שלא סופרים כאן את אוכלוסיית המסדענים שנחבטת שוב ושוב. הראשונות להודיע על מרד היו מסעדות משייה, והמסעדות של קבוצת R2M - קופי בר, הרצל 16 והוטל מונטיפיורי. "אנחנו לא נתינים בדיקטטורה" כתבו בהודעתם. "לא תקבלו החלטה באמצע הלילה ותצפו שנעבור לדום אחרי 12 שעות. תנו התראה סבירה, תגידו מה הפיצוי, חאלאס אנחנו והעובדים שלנו לא מרינטות".
תוך שעות ספורות עשרות מסעדות ברחבי הארץ הצטרפו להודעה זו, והחליטו להמשיך לסרוויס של שישי ערב, בניגוד להנחיות. זה היה נראה כמו מרד המסעדנים הגדול ביותר שנראה כאן. עד שבשעה 16:15 מישהו התעשת, או שמא נבהל. החליטו לתת למסעדנים זמן היערכות לסגר, ואפשרו למסעדות לפתוח עד יום שלישי הקרוב.
אלא שהמצב השאיר לא מעט שפים מתוסכלים עוד יותר. מי שלא הצטרף למרד, מצא את עצמו עם סחורה רבה שנזרקה לפח, או נתרמה, הזמנות רבות שבוטלו, ובעיקר עם עלבון, תסכול ובלבול, על הצורה השרירותית שמתקבלות כאן החלטות.
אספנו כאן למטה כמה מן הקולות שעלו אתמול ברשת, לפני וגם אחרי שינוי ההחלטה. ונחתום בתקווה לימים טובים יותר, שנתעסק יותר באוכל ופחות בבירוקרטיות.