שלושה פרקים היו השבוע, לא פחות. ובכולם שודרה משימה אחת ארוכה מאוד ומורכבת מאוד שבסופה - אזהרת ספויילר - הודח אבנר, זקן המתמודדים. זה הולך להיות עמוס וקצת ארוך, שימו לב לדופק שלכם.
לכל הטורים של "נועצת שיניים": בלוג מאסטר שף בוואלה! אוכל
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
המשימה הראשונה של הנבחרת הייתה באופן לא צפוי קבוצתית. לא מאוד הוגן לתחילת התחרות, כשכולם עוד לחוצים, לא מכירים את המכשירים במטבח החדש ובעיקר-בעיקר - לא רוצים להיות אלה שיעופו ראשונים. קצת כמו לשים את שבוע השבי בתחילתו של קורס הטיס.
המתחרים חולקו לחמש קבוצות, כשבכל קבוצה יש שלושה מתמודדים. המשימה - ארוחת שבת שכוללת ראשונה, עיקרית וקינוח. והכול ב-75 דקות, כולל מעבר עמדות של כל אחד כשחולפות 25 דקות, כשהוא ממשיך את העבודה של חברו.
זה היה תענוג לצופים, וסבל למשתתפים.
המזווה, כרגיל, היה עמוס בכל חומרי הגלם שאפשר לדמיין (ושחתמו חוזה תוכן שיווקי עם ההפקה כמובן), והצוותים רק היו צריכים למצוא קו אחיד לארוחה שלהם, ולקוות לטוב. בפועל, לא בכל הקבוצות הייתה אחידות.
יצור הכלאיים הכי מעניין נולד מכור ההיתוך של איתיאלה החקלאית, אירקלי הגיאורגי ומנאל הבדואית, שהכינו קבב דג במנגולד, עיקרית גרוזינית שכללה שוקי עוף ברוטב אגוזים, וכנאפה ערבית לקינוח. זה היה מגדל בבל ארץ ישראלי, שכלל הרבה חוסר הבנה ולא מעט עצבים של אירקלי, שהוכיח שוב שהוא וואן טריק פוני, ועם זה יהיה לו קשה להתקדם.
גם בשאר הקבוצות היו שילובים בלתי אפשריים של קובה-מקלובה-שטרודל והרבה בלאגן, כולל שתי מנות עיקריות שלא הצליחו לעמוד במבחן הזמן והכריחו את הקבוצות שלהן להחליף אותן בעשר הדקות האחרונות.
כך, הפך שוק אווז קונפי שצריך לפחות שלוש שעות בישול לחזה אווז על הגריל, ובשר עם קרם שעועית לימה נהיה פתאום דג צרוב עם ירוקים שהעלה את הקבוצה שלו למרפסת והראה שחומרי גלם טובים לא צריכים הרבה עבודה כדי להיות טעימים.
אם כל הבלאגן הזה לא הספיק, הקבוצות גם המשיכו למשימת ההדחה, רק שעכשיו נבחר מתמודד אחד לייצג כל קבוצה ולקבוע מי ניצל ומי הולך למשימת הדחה נוספת. המשימה הפעם כללה בצקים שטוחים - לאפות, דפי אורז וטורטיות וחולקה לשתיים. אחרי החלק הראשון, השלישיה האחרונה שתישאר תתחרה בינה ובין עצמה מי מודח ומי נשאר. אתם עוד פה?
משימת ההדחה הראשונה התמקדה ביבשת אמריקה, והסתכמה בבחירה הקלה של שתי מנות טאקו דגים, ושתי מנות של טורטיות שעטפו בשר. כל ארבע המנות במקצה היו מוצלחות ומגרות, אבל את הפרס קטפה מנאל שהכינה מעין טאקוס מקופלים, ממולאים בשר ומטוגנים עם פירורי לחם(!) שהיממו את השופטים והוכיחו בפעם המיליון שמדובר במתחרה אימתנית (שחייבת ללמוד דחוף לצלחת).
אחרי המשימה המסויטת הזו נשארה יבשת אסיה, שהפעם תעלה שתי קבוצות למרפסת ותשאיר שלישיה אחרונה להתחרות בינה ובין עצמה. למה שתי קבוצות עולות? כי כנראה שגם במאסטר שף קלטו שהם הגזימו ושצריך לקצר תהליכים. אגב, קיצור תהליכים לא עובד בבישול, והוא גם לא תמיד עובד בטלוויזיה.
גם במשימה הזו הבחירה הקלה הייתה בדפי אורז וספרינג רול. רק עדן החליטה להכין את המנה האסייאתית שלה מפיתה דרוזית ועוד הלכה על קינוח של בננה לוטי, וגלידה. וכל זה ב-45 דקות, ומבלי שהיא ממש מכירה את הטעם של המנה. היא כנראה עפה קרוב מדי לשמש, והתעוזה שלה, על אף שהביאה מנה טעימה, נמסה לתוך עצמה, ושלחה את הקבוצה שלה למשימת ההדחה הסופית.
גם חופית כמעט התפרקה לחתיכות בעצמה ולא עמדה בלחץ, ובקריאות של החברים שלה מהצד. למזלה ולמזלם של חבריה לקבוצה, היא התעשתה והוציאה מנה טעימה.
אבל רגע, בוא נחזור לבננה לוטי, לא רק בגלל שממש לא ברור למה היא לא העלתה את הקבוצה של עדן למרפסת, אלא גם בגלל המשפט שהיא חילצה מאיל שני: "הפיתה הזו חיה לידי כל החיים והיא צורחת אליי, תעשה איתי עוד משהו ותעשה איתי עוד משהו".
המשפט הזה גרם לי להיזכר בכתבה שקראתי על מנה חדשה ששני מכין בצומת בני דרור בסניף המזנון החדש - קינוח של פיתות אפויות מגולגלות בחמאה וסוכר. האם הוא עשה איתה עוד משהו? כנראה שכן. ממש, אגב, כפי שעשה עם השניצל הממולא פירה שמוגש במסעדת "מלכה" שלו, ושהוכן "גם" במשימת מאסטר שף על ידי מתמודד באחת העונות הקודמות. בספרות יש לזה שם. בעולם האוכל זה נקרא "השראה".
בסוף המשימה נשארו עומדים שלושה - עדן, בת שי ואבנר, והם נתבקשו להכין שוב מהלחם השטוח (איזה מושג מבאס) מנה ים-תיכונית ב-45 דקות. מזה קיבלנו סלט פאטוש עם טורטיה, לחמעג'ון מטורטיה וקבב עם אורז עם - ניחשתם נכון - טורטיה. המשימה הזו פירקה סופית את מי שנשארו לבשל על הרגליים מהבוקר ועד הערב, וכך צפינו בבת שי דומעת ובאבנר מאבד את הריכוז ואת המקום שלו בנבחרת.
במאסטר שף החליטו כנראה להתחיל הכי חזק את פרקי הנבחרת, ואז להגביר, אבל שכחו כנראה שהם גם צריכים לשמור על המתמודדים שלהם, ולא לשבור אותם. אולי יותר נכון היה להתחיל על אש קטנה. ככה אף אחד מהמתמודדים או הצופים לא יישרף מהר. תהליכים, אמרנו.