אחרי תרדמה קשה קיבלנו בפרק השבוע מעט אקשן וקולינריה, אבל אפילו החברים במאסטר שף לא האמינו לתוכן שלהם, עד כדי כך שהם החליטו למכור בפרומואים את תקלת התאורה שאירעה בצילומים (בהמשך) כשיא של הפרק. יש מצב שגם להם נמאס מחצילים מגולגלים ומרק סלק. השאלה היא מתי יימאס להם מקציצות ביתיות שאנשים מביאים לאודישן, ואיך זה לא קרה עד עכשיו?
לכל הטורים של "נועצת שיניים": בלוג מאסטר שף בוואלה! אוכל
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
הראשונה למלא גלילות חציל השבוע הייתה הדר קוריאל, עקרת בית ואמא לשלושה שחולמת על סו-שף במטבח שינקה אחריה. למנת הפתיחה היא הגישה קנלוני חציל ממולא קבב לוקוס, על רוטב חריף. לכאורה שילוב שנראה כמו חתיכת סיכון, אבל זה עבד לה והמנה הייתה טעימה.
קנלוני חציל שמופיע במערכה הראשונה מסמן כנראה את הופעתן של הקציצות במערכה האחרונה, וכך קיבלנו סיר קציצות עוף ביתיות ומטוגנות שחסר בהן מלח, באודישן שהיה חסר בו עניין, והסתיים באופן די מפתיע בסינר.
אודישן אחר שדווקא הסתיים בכישלון היה של בועז, הייטקיסט שחזר למקורות והפך דבוראי. האודישן שלו, שארך רק דקות בודדות, הציף סוגיה סביבתית מאוד מעניינת שלא מקבלת הרבה במה, ושווה להתעכב עליה.
זה התחיל בהתעקשות שלו לחפש את הסלק הכי מכוער בשדה ולהכין ממנו את המנה. "אני פה בשביל לבשל עם ירקות מכופפים", הסביר. כן, אידיאל היופי לא תקף רק על דוגמניות אינסטגרם אלא גם על פירות וירקות, ועל פי ההערכות מחצית מהם - פה בארץ - נזרקים ולא נמכרים רק כי הם לא מספיק אסתטיים בשבילנו. וזה במדינה שלכולם רואים את אצבעות הרגליים בקיץ, כן?
ומי יציל את החציל? יואל, רוקח בחברת תרופות, החזיר אותנו לגילגולים והכין קנלוני חציל ממולא עוף טחון בקארי הודי למנת הכניסה. אהרוני זיהה שמדובר ברוקח, אייל זיהה שהוא עבר כמה משברים בחיים - ויואל, שהתקשה להאמין שהם זיהו את כל זה לבדם וחשב שקיבלו טיפ מההפקה (בינינו, מי לא), סיפר על החיים וההחלטה שלו להשקיע בעצמו בגיל 40 וללמוד פסנתר, לרוץ מרתון וללמוד בישול. האמת, מעריצה.
למנה השנייה הוא הגיש כיסוני פוטסטיקרס (Potstickers) סיניים ברוטב הוייסין (על בסיס סויה ובטעם מלוח-מתוק), על רוטב סאטה בוטנים שדווקא שואב מקורות מאינדונזיה. השילוב של שני הרטבים וגם העובדה שהוא קצת מיהר - הכיסונים מטוגנים בשמן לפריכות ואז מאודים - גרמו לחוסר הסכמה בקרב השופטים. המנה נראתה טוב, אבל אהרוני, שכמה דקות לפני כן עוד העביר קציצות עוף מטוגנות בכיף, בחר לוותר. מזל שהאחרים התעשתו והעבירו אותו.
את האודישן האחרון בפרק (תחזיקו אצבעות שהוא גם יהיה האחרון של העונה), חתם רן גרינברג, שבחר להכין את הבורשט של סבתא באבי.
בניגוד לבורשטים הקודמים שראינו (וראינו לא מעט מהם), הוא ניסה לצלחת ולהגיש בצורה מודרנית. האמת? עבד לו יופי. גרינברג, שסיפר שהחלום שלו הוא מסעדת מישלן קטנה ברמת הגולן עם חמישה שולחנות (בהצלחה עם זה) השתמש בעיקר בנוזל המרק, והוא אכן היה מלא טעם ומצולחת יפה. לא דבר של מה בכך כשמדובר במרק איכרים שמכיל כרוב וסלק.
דקה אחרי שנכנס למבחן השני, אירעה תקלת תאורה באולפן שגרמה למיכל להעלות רעיון שאולי רוחה של סבתא באבי באה לביקור. לפי איך שהנכד שלה דיבר עליה, סבתא בבי עדיין חיה, וכך גם האוכל שלה. ואכן למנה השנייה הוא הכין קפוסטש טסטה - מנה הונגרית של פסטה עם כרוב שהוא שינה מעט והשתמש בנוקדלי - בצקניות הונגריות.
גרינברג עבר ולא בחסד, למרות שהשופטים, גם במקרה הזה, עשו לו חיים קשים. אהרוני שוב לא העביר, אייל כעס בהתחלה שהמנה שלו היא "פשטנות של הצגה מודרנית" והקריס את העולם לתוך עצמו מחוסר מודעות, אבל קלט את התשוקה והיד שיש לבחור הזה. חיים, שדווקא העביר בקלות, הסביר באופן חד-משמעי ש"באוכל של פעם הייתה יותר אמת", כי היו עונות שנה שהכתיבו מה מבשלים. חבל שאין עונה גם לקציצות ולגלילות חציל, אולי היו נחסכים מעונה 9 (ומאיתנו) כמה שעות יקרות.