נועצת שיניים: בלוג מאסטר שף

זאת לא "המתמודדת שגרמה למיכל לבכות". זה משהו הרבה-הרבה יותר גרוע

איך שאלה תמימה הופכת למקפצת רייטינג דומעת בפריים-טיים הכי פריים-טיים של ישראל? אל תשאלו את "מאסטר שף", היא כבר יודעת

פרומו "מאסטר שף עונה 9" (קשת 12)

הטור הזה אמור לעסוק בעיקר באוכל של "מאסטר שף", אבל אי אפשר להתעלם מהווידוי של מיכל אנסקי, שסיפרה בכאב - פיזי וגם נפשי - על השיתוק שקיבלה לפני כשנתיים, על הניתוח שעברה בעקבותיו ועל תקופת ההחלמה.

לכל הטורים של "נועצת שיניים": בלוג מאסטר שף בוואלה! אוכל
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

המונולוג, שנראה שהפתיע גם את חבריה לשיפוט, שם בעצם כתוביות תרגום למה שכולנו ראינו על פניה של אנסקי מתחילת העונה, והיה מרגש ומלא כנות. עם זאת, ובלי קשר למילים הנוגעות, קשה להתעלם מהעובדה שהעונה הזו מרגישה - אפילו יותר מתמיד - מאוד מתוסרטת ומאוד מתוזמנת, כשהאוכל הוא לא השחקן הראשי.

וזה לא רק כמות ואיכות המלל של השופטים, אלא מה שנראה ככפוי בחלק מהאודישנים.

אהלן וסהלן, מצאנו את הערבי של העונה

הרגע המביך של שופטי "מאסטר שף"

לכתבה המלאה
משונה? נדב יאיר (צילום: צילום מסך, קשת 12 מאסטר שף)
יאיר סיפר את הסיפור שלו במשך דקות ארוכות, ונאלץ להתמודד עם שאלה - כן, ממי שאתם חושבים - שלא הייתה מופנית לאף ישראלי אחר שנולד כאן ("למה אתה נראה כזה משונה?")

קחו לדוגמא את מייק החבלן, שהגיש למנת הכניסה מרק סלק פשוט. מאוד פשוט, פשוט ברמה שכל אחד מאיתנו יכול להכין בבית, וזיכה אותו בתיאורים פחות מחמיאים דוגמת "טעמים שטוחים", "מרק סלק שלא הבשיל", או "חסר טעם". ובכל זאת, מייק עבר שלב, כנראה בגלל שההפקה מאוד רצתה סיפור ישראלינה על גבר קרבי שכבר ראה הכול, והחליט לפרוש למטבח.

נדב יאיר, מומחה לאומנויות לחימה שנולד בהוואי והגיע ארצה בעקבות ספר תנ"ך שהיה בבית סבו, הוא דוגמא נוספת. למנת הכניסה הוא הכין פיתה סביח, ביצה כבושה, כבד עוף וחצילים עם רימון. נשמע קצת חסר סיכוי, לא? ובכל זאת, השפים ממש לא התלהבו, והאודישן השני בכל זאת יצא לדרכו.

יאיר סיפר את הסיפור שלו במשך דקות ארוכות, ונאלץ להתמודד עם שאלה - כן, ממי שאתם חושבים - שלא הייתה מופנית לאף ישראלי אחר שנולד כאן ("למה אתה נראה כזה משונה?"). לפחות הוא הפציץ אחר כך עם מרק דגים הוואי סטייל, ששם בפרופורציות את כל הסביח והחציל והרימון.

העקיצות היו עסיסיות, הבשר נשאר יבש

הריב הגדול של האודישנים

לכתבה המלאה
לא בטוח. דמעות החציל של חננאל (צילום: צילום מסך, קשת 12 מאסטר שף)
נסו לתאר אודישן של זמר חובב בישול ב"כוכב נולד", שהיה מתבקש גם להכין איזו מנה על הדרך. חלאס, אכלתם לנו את הראש

גם באודישן של חננאל, זמר-בשלן עם "רחם צונח" כמובן, היו יותר מדי דיבורים ופחות מדי טעמים. זה התחיל במנת פתיחה מיופייפת של "דמעות חציל" ומוזיקה לתיבול, המשיך בשיר מ"יוסף וכתונת הפסים", ונגמר בכיסונים. כל המסע הזה לקח דקות ארוכות של טלוויזיה - כרבע מכל התוכנית, למען השם - ועורר תהיות עמוקות במיוחד בבית. נסו לתאר אודישן של זמר חובב בישול ב"כוכב נולד", שהיה מתבקש גם להכין איזו מנה על הדרך. חלאס, אכלתם לנו את הראש.

ונעבור לאוכל. ציפי דן, שעלתה מגיאורגיה כילדה, הביאה עוד קצת ממה שנראה כרגע כמטבח המנצח של "מאסטר שף 9" (געגועינו לאירקלי, מקווים שנצליח לראות אותך שוב לפני שייגמר התקציב של הטור הזה). למנת הפתיחה היא הכינה בדריג'אני, מנה גיאורגית מסורתית של גלילות חצילים ממולאות במחית אגוזים ומעוטרות ברימונים, ששלחו אותי היישר לננוצ'קה הי"ד.

המנה השנייה נשארה בעולמות הגיאורגיים והשמות המוזרים, ונקראה שצ'מדי - תבשיל ארוך של אורז וגרונות הודו עם טרגון וציפורן ותמרהינדי והמון ירוקים מלמעלה. אייל, שטעם את הנזיד המכושף, טען ש"נולד לו מוח לכבוד המאכל". לחיים לא היו מילים, שזה לפעמים עדיף אחרי שאתה נאלץ לעשות פולו-אפ למשפטים כאלה.

מה אמרת שאת רוצה לעשות עם עגבניה?!?!

האודישן ש"מאסטר שף" הייתה צריכה לצנזר

לכתבה המלאה
די נו. אייל חוגג בדריג'אני (צילום: צילום מסך, מאסטר שף קשת 12)
אייל ציין שהוא עבר חוויה טרנסצנדנטלית, משהו שכולל צלילה אל המוות הנצחי, למרות ש"תבלינים הם לא חלק מהדת שלי". בקיצור, תנו לו כבר תוכנית יחיד שלא אצוות לכתוב עליה

מגיאורגיה לאוזבקיסטן, ולמתמודדת שלמרבה הצער לא עברה, ועד עכשיו לא כל כך ברור לי למה.

רותי, שעלתה בגיל 7 לארץ מטשקנט, הכינה רטטוי בסיר לחם מקסים וילדותי. למנה השנייה היא הכינה אושפלאו - או אולי פלוב, פילאו או פילאף, תלוי מאיזו עדה אתם מגיעים - שכלל בשר כבש, אורז וגזר. מעט מרכיבים ומעט תבלינים שמתגבשים באורח פלא לאחד המאכלים הטעימים והפופולריים בנמצא.

אייל אהב מאוד וציין גם הפעם שהוא עבר חוויה טרנסצנדנטלית, משהו שכולל צלילה אל המוות הנצחי, למרות ש"תבלינים הם לא חלק מהדת שלי". בקיצור, תנו לו כבר תוכנית יחיד שלא אצוות לכתוב עליה.

האודישן של רותי היה ארוך (מה שרמז דווקא על מעבר לשלב הבא) וכלל כמובן שיחה ארוכה על מקורותיה - סבה בישל לנאצים כדי לשרוד - ועל היותה לסבית ואמא לשניים. עם חומרים כאלה, מעבר לשלב הבא היה מתבקש, אבל התוצאה הייתה הדחה, וגם מחשבה מחדש על מוצקות תיאוריות הקונספירציה ששטחתי בתחילת הטור.

טירוף הגרמקנודל

זאת פאשלה שצריכה להפיל כל אודישן, אבל אולי מיכל אנסקי הייתה עסוקה מדי

לכתבה המלאה
לגמרי. אפרת ומיכל מתאוששות ב"מאסטר שף" (צילום: צילום מסך, קשת 12 מאסטר שף)
כל אישה, ואני מקווה שכל גבר, יודע שלא שואלים שאלה כזו, בטח אם לא מכירים אותה, ובטח אם היא מצולמת באולפן טלוויזיה של תכנית פריים-טיים

ולסיום, סגירת מעגל. די קשה לצפות באודישנים שבהם המתמודדים מתפשטים או מופשטים נפשית מול הקהל בבית. זה מה שקרה לאפרת, נטורופתית שבכלל ניהלה מסעדה עד לפני הקורונה והכינה שוקרוט עם תוספת של ניוקי פריזאי וחזה אווז. המנה החורפית הזו מגיעה מחבל אלזס שבצרפת, וידעה כבר המון גירסאות, מתכונים, תיבולים וטאצ'ים אישיים (אצל מיכל למשל זה קימל, אצל אחרים ערער). השוקרוט של אפרת עבר בקלות, אבל האודישן כולו עבר פחות טוב בגרון.

למנה השנייה היא הכינה מרק לאקסה מלזי, שגרר בעיקר ביקורות חיוביות, ושאלה אחת מדהימה מצד מיכל דווקא - "האם את רוצה עוד ילדים?". כל אישה, ואני מקווה שכל גבר, יודע שלא שואלים שאלה כזו, בטח אם לא מכירים אותה, ובטח אם היא מצולמת באולפן טלוויזיה של תכנית פריים-טיים. אנסקי הבחינה שהיא נוגעת בנקודה רגישה (אי אפשר היה באמת לפספס את זה, בואו) והבחינה בוודאות בדמעות, אבל במקום להניח לאפרת ולתת לה להירגע, אולי אפילו להתנצל, בחרו לחפור שם עוד. "אני שואלת רק כי אני ואת בנות אותו גיל, ואני רוצה עוד", הסבירה אנסקי לפאנל שהרגיש מוזר אפילו יותר מהרגיל, לרבות קריאת "בטח" מצד חיים המעודד.

משם, הדרך הייתה קצרה למונולוג החושפני של אנסקי עצמה, ולכיתוב המ-ד-ה-י-ם באתר MAKO ("המתמודדת שגרמה למיכל אנסקי לבכות"). ככה זה ב"מאסטר שף", במקום שהאוכל מוגש בו רק מהמקפצה, דרמה ודמעות חייבות להשביע את התיאבון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully