לא כל כך נעים לראות שוק סגור, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באימפריית האוכל והמסחר שהיא שוק הכרמל. חודשים ארוכים של קורונה, עם הנחיות מוציאות-מהדעת שאפילו מלך הבוריקה המקומי לא הצליח להבין, צרבו בראש (ובנפש) יותר מדי ימים של סגירה שכזאת, ועכשיו רק נותר לקוות שמדובר בזכרונות רעים שלא ישובו עוד. לפחות לא בקרוב.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
ולהבדיל, אך לא לגמרי מנותק מהנושא, מוזר מאוד לראות את השוק בשבת פוסט-מגיפה. צעידת בוקר שכזאת, בשדרה המרכזית שבשגרה מכריחה אותך למינגלינג אנושי מעט מיוזע והרבה שמח, הותירה אותי קצת מבולבל. מצד אחד מרחבים וספייס ואוויר, מצד שני תהיות כבדות.
למה בעצם אין כאן סצינת אוכל שוקקת גם בשבת, וכמה מסובך יהיה לגשר על הפער שבין לאנץ' צהריים, עמוס אפשרויות סטריט-פוד זמינות של שישי, ובין הכמיהה האנושית והגרגרנית לבראנץ' סופ"ש ראוי?
מדובר בשאלות כלל-ארציות כמובן, שסוחפות אותך מהר מאוד לדיונים על דת ומדינה. אבל אנחנו לא כאן בשביל מניפסטים כאלה, לפחות לא הפעם. אנחנו כן כאן בשביל "השומר 1".
סקס-אפיל מתפצח. בראנץ' שבת של "השומר 1":
הדוכן השמח של נאור כהן בלב המתחם מעמיס כבר יותר משש שנים על סועדיו ושליחיו כריכי ענק נוטפי שניצלים וקבבים, וצלחות עמוסות מעורב ירושלמי וחצילים מטוגנים.
מדובר - אין לנו אלא להשתמש במילה המעט שחוקה הזאת - במוסד. צעיר אמנם, אך לא מבויש, וכזה שנחשב בצדק לאחד מראשוני מבשרי המהפך הקולינרי של הכרמל. אם תרצו, אפריטיף בחלה.
כעת, ולצד הפעילות היומיומית הברוכה שלו, החליט כהן לחזור (מטאפורית כמובן) בשבתות לבית הוריו בשכונת התקווה, ולהרים "בראנץ' עיראקי". שתי המילים האלה בלבד הובילו אותי כמעט על אוטומט באותה שדרת שוק, בואכה המסעדה המזמינה שלו. לא קיימתי סקר שוק רשמי (ראיתם מה עשיתי שם, נכון?), אבל נדמה לי שהן היו מובילות גם אתכם באותה דרך בדיוק.
הדיל של "השומר 1" פשוט, ברור ונדיב, בלי אותיות קטנות ועם הרבה צלוחיות קטנות.
85 שקלים לסועד ישנעו לעבר השולחן - קחו אוויר, זה עמוס כמו שזה נשמע - סלסלת פחמימות (כעכים צהבהבים ופריכים, פיתה עיראקית רכה וגם קמר, שהיא חמאת העדה), סלט ביצים חומות נהדר, טחינה וטורשי כי באמת שאי אפשר בלי, וגם עמבה ביתית ועגבניות.
מלבד אלה, יש גם חצילים מטוגנים שכבר עשו בכתובת הזאת מטראז' ומוניטין, הפעם עם לימון ולאבנה, ירקות טריים וירוקים, ולפת מוחמצת עם גבינה מסורתית.
המנות ה"רציניות" יותר - גם הן, כמו כל השאר, מוכנות לריפיל, רק תבקשו - מגיעות טיפה אחר כך בדמות קובה בורגול שמנמנה ולוהטת מעל תבשיל אורז ומתחת לשמנת חמוצה, סמבוסק בג'יבן, ביצה עלומה סקסית שמתפצחת על תרד ערבי מוקפץ וגם גירסה של סביח וקציצות ע'רוק ממכרות, ירוקות ופציחות.
לקינוח - לא הזמנו, יש גבול לכל ריפיל - מוגשים תותים בשמנת וגם גירסה חורפית יותר של דייסת אורז עם בננות. וכמו בכל בראנץ' ראוי לשמו, יש גם אלכוהול, בתצורת קוקטיילים בלתי תל אביבית בעליל. כלומר, גדולים וזולים, משיקשוק ג'ין ב-37 שקלים, ועד ענייני עראק (29 שקלים) או שפריץ מריר ואדמדם עם תפוזים סחוטים (37 שקלים). בקיצור, לא חסר ולא יחסר.
ההליכה חזרה לאוטו לא שיפרה את מצב השוק השומם. להיפך. פועלי עיריית תל אביב מנצלים את ההפוגה בפעילות לכדי ניקיונות נוספים, ומיטב מופרעי הקורקינט באזור מתייחסים לסיטואציה התעבורתית כאל הזמנה לדהירה.
כל זה לא אמור להשפיע - ולמעשה, לא משפיע כלל - על כהן ועל "השומר 1" שלו. הוא היה כאן לפני הקורקינטים, הוא תיפעל דוכן ועמדה, בסטה ומסעדה על אמת, ולא הפסיק גם כשמגיפה גלובלית הטילה צל כבד על האזור כולו. עם כל זה, מה זה כבר שבת בבוקר בשבילו?
"השומר 1", השומר 1 (נו מה), תל אביב. הבראנץ' מתקיים מדי שבת, בין 10:00 ל-17:00