שום דבר בסביבותיה של פיטסבורג לא מרמז על דרמות ויצרים יוצאי דופן. להיפך. העיירה הקטנה שבקנזס - 20 אלף תושבים במרשמי האוכלוסין האופטימיים ביותר - סובלת מחורף קר ומקיץ חם, ומספקת בידור ועניין בעיקר בלילות שישי, בכפוף ללוח הזמנים של משחקי הפוטבול בליגת התיכונים האזורית. אמריקנה רגועה. עד שמגיעים לעוף המטוגן.
לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
כתבה מקיפה ב-BBC מיפתה לפני כשנה את מה שהוגדר כ"מלחמת הפרייד צ'יקן של אמריקה". היא חזרה לפחות שמונה עשורים אחורה בזמן, תיארה את הקמת שני עוגני העוף המקומיים, מדדה פחות מ-100 מטר ביניהם ושירטטה פרופיל מרתק של שתי הנשים שאחראיות לקרב המותח הזה.
ארבעה דורות לאחר מכן, "Chicken Annie's" ו-"Chicken Mary's" עדיין מאלצים את המקומיים לבחור צד, ומספקים להם בתמורה עוד כמה פרקי מורשת. ועוף מושלם כמובן.
הסיפור מעורר קנאה, לרבות הבחישות, התככים והכבוד ההדדי. במובנים מסוימים, הוא יכול להתקיים רק בארצות הברית. במובן אחר, המקדש דיוק היסטורי ואת הדבר הזה שנקרא "עובדות", היסטוריית הפרייד צ'יקן מתחילה בכלל בסקוטלנד. במובן הפרטי שלנו, אפשר סוף סוף לדבר על עלייה.
פריך, חד, אסרטיבי. העוף של לוקאל
אלון פלד ניצל את הקורונה להרים בדירתו התל-אביבית הצפופה סטארט-אפ עוף טעים מאוד ויעיל מאוד, עם מאפיינים מחתרתיים וביקוש הולך וגובר.
כמו לא מעט סטארט-אפים שבאמת עונים על צורך, הוא צבר רוח גבית מהירה ותקווה של ממש. כמו לא מעט דירות תל-אביביות צפופות - ואני לא מדבר כאן רק על כאלה שמכילות לפתע מכשירי טיגון תעשייתיים - השמן העמוק שבאוויר התנגש עם התשוקה לפיג'מות עם ניחוח מרכך כביסה, והעסק כולו דרש מחשבה מחודשת.
התוצאה היא חבירה לאביב כהן והקמת LOKAL (או LO.KAL, או לוקאל, או לו.קאל, או כל אחת מהווריאציות הלא-לוקאליות שלא מעוררת בכם צמרמורת לשונית-בלשנית), מעין פונדק דרכים צנוע אך נוכח, שהיה צריך להתרחש בנשוויל ונאלץ במקום זה להתפשר נדל"נית על רחוב אחד העם. הרווח, כמו שבטח הבנתם, כולו שלנו.
התפריט כאן מהודק כמו העניבה של דון דרייפר ומשוחרר כמו העניבה של רומן רוי - המבורגר אחד, עוף אחד, טבעוני אחד, עם צ'יפס בצד ומכל גדול של קומבוצ'ה שיכול להגיע תמים או אלכוהולי, לבחירתכם (אלכוהולי).
ההמבורגר (48 שקלים לדאבל עם צ'יפס, 35 שקלים לקציצה אחת בלי צ'יפס) הוא למעשה שתי קציצות בגודל מצטבר של כ-160 גרם, מז'אנר הסמאש שהפך לכאורה לפופולרי כאן בשנים האחרונות, אך בפועל כמעט ולא סיפק סמאש של ממש. עד עכשיו.
משקולת ברזל ייעודית משטחת את הקציצות על הפלאנצ'ה והופכת אותן למשהו שמתייצב בדיוק באמצע הסקאלה שבין פריך ועסיסי. מלח קוג'י (מלח ים ואבקת אורז מותסס) שמפוזר מלמעלה מבעוד מועד דואג לאומאמי, וגבינת צד'ר נתחבת ביניהן בדרך ללחמניות, הופכת את ההמבורגרים לעוגיית אמסטרדם בשרית שמעולם לא ידעתם שאתם רוצים.
אלה, יחד עם חסה-חמוצים-בצל סטנדרטיים ורוטב ביתי מצוין' משלימים כריך מצטיין, שונה מאוד ממפלצות הבורגר העירוניות, ומתעלה עליהן, לפחות עבור כל מי (אני) שמביט בהן כבר בפה פעור, אבל מפיהוק.
העוגן השני של לוקאל הוא כמובן מה שהחל את כל הסיפור הזה - קריספי צ'יקן של ממש, ציוני ומקומי ופריך עד כדי רעש אדמה.
הנתח הבינוני בגודלו - שוב, לא מסיבי כי אם אידיאלי לתחזוקה, להחזקה ולאחזקה - מטוגן פעמיים (מבט מדוקדק בקערה הממתינה לטיגון השני לא חשף שום צורך בקפיצה מחודשת לשמן, אבל אולי הרעב דיבר), נתחב לאותה לחמניה רכה, מחובק על ידי אותה גבינה ונעטף באיולי שום וברוטב פלפלים ושום מותסס בדבש.
העוף עצמו (48 שקלים עם צ'יפס) נהדר בביצוע, עם פנורמת-ביס אידיאלית של קריספי-ג'וסי-קריספי. יחד עם הירקות והלחמניה - אף היא מצוינת - האיולי השומי והרוטב המיוחד יחסית, נרשמה כאן כניסה חדשה מהפינה לשיפוטכם עד לצמרת מצעד הכריכים העירונית. או לכל מי שנולד עם Z בפה - קריספי צ'יקן פצצה.
לבד מאלה, מציעה לוקאל גם צ'יפס בשתי גירסאות - תעשייתי אך מבוצע טוב, וגם תעשייתי אך מבוצע טוב בתיבול חומץ-מלח עם מבטא בריטי - ואת אותה קומבוצ'ה מתקתקה, מעין מרקחת תה בעבודת יד, שמקבלת בכל באץ' שידוך אלכוהולי שונה. הגירסה שלי, שנעלמה במורד האישיות שאינה דוחת סיפוקים שאני מתחזק בשגרה, שידכה רום קריבי לאננס טרופי. ב-22 שקלים, זה היה משתלם מאוד, גם כטיול מעבר לים וגם כקוקטייל תל-אביבי.
פלד וכהן עבדו בלא מעט מקומות עם שאיפות קולינריות גבוהות, והחליטו למנף את מערבולת הקלפים הקורונאית ולהצמיד כתפיים (וגב, וידיים, ועיניים. יופי של כימיה יש שם מאחורה במטבח). זה לא אומר שהם יעצרו פה.
כל שאלה שלי נענתה בחיוך שהיא קצת נוצץ וקצת ממזרי, ובהצהרה על ספיישלים עתידיים, מקום עתידי, והעתיד בכלל. אפשר להתייחס לכל אלה (ולהצהרות הפומביות על "מעבדה", "מדענים" ו"רוקחות") בפרופורציה מהולה בספקנות, ואפשר פשוט לתת עוד ביס בקסם, לשמוע את הבטן מתחבקת לרגע עם הראש, ולחכות בסבלנות נרגשת לצעד הבא.
LOKAL (לוקאל), אחד העם 30, תל אביב