נותנת בראש

אם אתם שואלים אותי מה ריח המשקה הראשון שאני זוכרת בהקשר לראש השנה, זה יהיה ברנדי. סבא שלי, יבואן משקאות שכבר סיפרתי עליו פה כמה וכמה פעמים, היה תמיד מגיע תמיד עם בקבוק ג'וני ווקר או וודקה כזו או אחרת, מניח אותם על השולחן ומותיר את המשפחה הלא שתיינית שלי להביט בהם כרהיט דקורטיבי. בחג הוא היה מגיע רק עם ברנדי, שבניגוד למשקאות האחרים שהיו מביטים בהם בחוסר יכולת הכלה, את הברנדי כולם היו שותים. "ברנדי זה בריא" שמעתי פעם את סבתא שלי אומרת, אני חושבת שאפילו אצלנו בעדה, ברנדי נחשב כסוג של תרופה, אבל אני רוצה לחשוב עליו כסוג של "מרפא לגוף ולנפש". ולו כי המילה תרופה שיש לה בדרך כלל טעם רע עושה עוול למשקה האלים הזה.

סוגי הברנדי השתנו מחג לחג אבל זו תמיד הייתה הכוס הראשונה לפני שיושבים אל השולחן. בשנים האחרונות, עם שובו של ברנדי 777 במיתוג החדש, אין לחים שאנחנו לא עושים איתו אבל אני גם אוהבת מידי פעם להוסיף עליו (כוסית שניה ושלישית) מכל מיני ברנדים (שמתם לב מה עשיתי כאן?) מעניינים מרחבי העולם.

הפעם, אחרי ה- 777 שעליו לא נוותר לעולם, נקבל את פני השנה החדשה עם 'קלבדוס בולארד', ברנדי תפוחים שאני שמה עליו עין כבר זמן מה. חשבתי שהוא יתאים כפרפרזה על התפוח בדבש הסטנדרטי, ולא ראיתי בשום מקום שכתוב שאסור לברך על ברנדי שעשוי מהתפוחים המובחרים ביותר בצרפת, את הברכות לשנה החדשה. או כמו שאמרתי לבחור שעוזר לי לבנות את תפריט האלכוהול החגיגי אחרי צ'ייסר הבדיקה: "יש לו סיומת של התפוח האפוי המנחם הזה ששמים בתנור, רק הרבה יותר טוב. זו הפתיחה שאני רוצה לשנה החדשה". שימו לב שיש גם סדרה מיוחדת עם סיומות ארומה וטעם מיוחדות - אנחנו ניסינו גם קלבדוס שהתיישן בחביות ויסקי שיפון שהיה מצוין.

לא יודעת איך זה אצלכם, אני תמיד מדחיקה את העובדה שצריך לקנות מתנות לחג לא כי אני לא רוצה לקנות, אלא פשוט כי אני מוצאת את עצמי בכל פעם שוברת את הראש ולא יודעת מה להתאים למי. נמאס לי מכלים, ועציצים בסוף דינם למות. אז מה עושים? מכיוון שהמוניטין שלי בענייני יינות ואלכוהול הולך ומתעצם גם בקרב בני המשפחה והחברים, המצפים שלא לומר מחכים, לקבל ממני בקבוק יין או משהו שקשור "לעולם האסקפיסטי הזה שלך", כך שהחיים שלי הפכו קלים יותר.

השבוע, נתקלתי באינסטגרם בפרסום של טל צרויה, שעובדת בתחום המסעדנות כבר 16 שנים, ובשנים האחרונות עוסקת הרבה ביין. היא הוציאה לאחרונה ספר נפלא בשם "ספר היין הקטן", שהוא מעין מורה נבוכים לכל מי שרוצה להבין קצת יותר על יין אבל אין לו כוח לקורסים מסובכים.

"ספר היין הקטן" הוא מתנה מושלמת לכל חבר או חברה שרוצים לדעת עוד על יין, אין צורך בידע קודם והוא גם עונה על השאלות שתמיד תוהים לגביהן כמו: "למה מערסלים את הכוס?", "מה זה בדיוק גוף?" וגם ממשיך לתוכן עמוק יותר. שווה לרכוש אותו היישר מהכותבת שאפשר למצוא בעמוד אינסטגרם, שעושה בעיקר חשק לטייל, לשתות עוד ועוד, וגם ללמוד קצת יותר על יין.

השנה אני מתארחת, ובנוסף לבקבוקים שיהיו על השולחן, רציתי לתת מתנה חמודה גם למארחים. ברשת "יין בעיר" מצאתי את המארז החמוד והמושלם כולל שני בקבוקים של יין הבית "פיאצה" (לקחתי מרלו וקברנה סוביניון) ושתי כוסות יין, וזהו סגרתי את הבסטה, לפחות עד סוכות.