מי מאיתנו לא היה שם - על הכביש הריק יחסית של שבת בבוקר, מאט בכוונה את מהירות הנסיעה ומנסה לקרוא תוך כדי תנועת גלגלים שלטי פוליגל (צהובים, למה הם תמיד צהובים?) שנכתבו ביד ונקשרו ביד ובמקרה הטוב גם יוסרו ביד עוד כמה שעות, שמבשרים על סירי ג'חנון (שוב, בעבודת יד כמובן)?
מי מאיתנו לא יצא ספונטנית למסע כזה, רגלית או תעבורתית, מונע מחשקים ותשוקות בלבד? כי הרי, בואו נודה בזה כבר כעת, מדובר כנראה באימון האירובי הפופולרי ביותר בישראל, שמאוזן באופן מיידי בארוחת הבוקר הפופולרית ביותר בישראל.
ולכן, מפתה מאוד לזרום עם שוק הנמל בתל אביב ולהגדיר את מה שהולך לקרות שם בשני סופי השבוע הקרובים כפסטיבל ג'חנון, אבל הגיוני יותר לקרוא לילד השמנמן בשמו - נקודת מפגש פחמימתית ומנחמת שפותרת בבת-אחת, בקלות ובנימת "איך לעזאזל לא עשו את זה קודם?" שנים של התרוצצויות רכב ורגליים בניסיון לאתר מעט נחמה של שבת בבוקר.
מסע של חשקים ותשוקות. ג'חנון
יריד הג'חנון האמור מקבץ לראשונה במתחם אחד מה שלא ניתן לתאר אלא כמפגש פסגה של מגלגלי בצק מדופלמים, ומאפשר סוף סוף לבחון שאלות קיומיות כמו מי באמת הטוב מכולם, מה בדיוק ההבדל ביניהם, ואיך לעזאזל זה משנה מול צלחת כיפית כזאת?
תוכלו למצוא כאן, בין היתר, את רינת צדוק ואמה רחל, שמינפו מתכונים משפחתיים ותיקים לכדי בצק ייחודי עם חמאה מזוקקת, חמאת שמן זית טבעונית וסחוג לוהט, ואת שרשרת הדורות של מאפיית הסאלוף ובניו התל-אביבית, ששומרת על הסודות התימניים של סבתא.
לצדם, יגיעו גם אנשי הג'חנון בר של שוק מחנה יהודה בירושלים, עם ג'חנונים ממולאים, בצל וחציל מטוגנים, טחינה ורסק עגבניות - וגם מלוואח עשיר במילויים ותוספות, וכן היצירות המוקפדות והממכרות בצדק של "נועמל'ה". מחירים: מנת ג'חנון לאכילה במקום ב-20-35 שקלים, סירי ג'חנון לאפייה בבית ב-70-120 שקלים.
לבד מבצקים מגולגלים, יגיע למקום באופן טבעי גם יאיר דינר ממושב פרי גן שבעוטף עזה, עם רבים מפלפליו החריפים, בעוד דוכן העגבניות של משק ארץ ערבה ונגב ישלים מעגל טעים עם זנים צבעוניים שיהפכו בקלות לרסק טבילה אידיאלי, ובית הקלייה החיפאי "טלק" ימזוג קפה שחור משובח לשתייה במקום, וימכור פולים לשימוש ביתי.
כאילו בצד, אבל הכי במרכז שיש, ניתן יהיה למצוא גם את אביחי פחימה ועידן רקיר מ"סטודיו אוכל" ומ"זוטא", שיביאו מהגליל עראק תמרים ותאנים בעבודת יד, וגם ממרחים ורטבים ביתיים כמו ריבת פירות יער מתובלת בוויסקי ופלפל שחור, חמאה פיקנטית, וגם פלפלים חריפים קונפי.
"אני אמנם פחות בן אדם של בצקים", הודה פחימה בצחוק, "אבל עידן כן, וברור לשנינו שבצק זה דבר טעים, אבל גם משהו שדורש חיזוק. גם בגלל זה אנחנו שמחים להגיע לפסטיבל ולהביא לתוכו את הדברים שלנו".
התכנון כולל "חריפים קשוחים", כהגדרתו, וגם יציאות מקוריות אך יותר סטנדרטיות, "שישראלים יודעים ואוהבים להתמודד איתן", אריסה וקונפי, צ'ילי תאילנדי וכל מה שמעקצץ מעבר לו. לבד מאלה, יהיו גם חמאת שמן זית טבעונית "שיצאה מהממת", ממרחים טריים, תערובות מלחים כיפיות, וגם את תוצאת משחקי ההתססות של הצמד, שמשלבת פירות עונתיים, ודורשת כעת בעיקר תקווה והחזקת אצבעות שהעראק-תותים החדש אכן ייצא כמצופה, ויעשה דרכו גם הוא תל-אביבה.
"החלום שלנו הוא להקים מבשלת בירה פרטית", סיפר פחימה, "ולהצליח מתישהו לצאת עם המוצרים שלנו לחו"ל. לא מעט חברים לוחצים עלינו ומעודדים אותנו, אבל אנחנו יודעים שצריך סבלנות. לאט לאט, צעד אחרי צעד, גם לזה נגיע, נתחזק קצת ונממש".
המילים האלה, ויצירות הבצק שיעטפו אותן בשני סופי השבוע הללו, יקבלו גם בוסט לנפש ולראש בשוק, בדמות הופעה של יהודה קיסר ותערוכת תמונות של דניאל לילה, שתיעד מסורות קולינריות של הקהילה התימנית בקריית עקרון עבור FOODISH, אגף הקולינריה של אנו - מוזיאון העם היהודי.
הצלילים והתמונות, הסירים והאנשים, ירכיבו יחד חגיגה ישראלית של ממש - הרבה יותר מבצק, ולמעשה פסטיבל שכולו טעם.
פסטיבל הג'חנון, שוק הנמל, תל אביב, חמישי ושישי, 19-20 ו-26-27 בינואר