שרה (אסתר) בלאושטיין נולדה בברוקלין שבניו יורק ב-5 באפריל 1948, בת שלישית למשפחה בת ארבעה ילדים. היא למדה בישיבת תיכון סנטרל בעיר ולאחר מכן באוניברסיטת ברוקלין.

כילדה, היא אהבה מאוד לרכב על אופניים, והעבריה זאת גם לילדיה. היא חיבבה מאוד שעשועוני טריוויה, ומילאה באופן קבוע את התשבץ של הניו יורק טיימס, הידוע כקשה במיוחד.


החלום נשבר ביום האחרון של המלחמה: עוגת יום ההולדת שגיא הכי אהב
כמעט ניצח את "חצר המוות": הממולאים שמושיק אהב
"על ארוחת שישי משפחתית הוא לא ויתר": כשנשיא המדינה נחרד לשמוע על חייל שנפל
"תמיד חשבנו שאולי הוא יהיה ראש ממשלה": החייל שהתעקש לחזור לחבריו בפלוגה
"כל הזמן היה לי בראש שאתה עוד ילד": הלוחם שהקדים לחזור מחופשה בבית

גם מארצות הברית, היא התעניינה תמיד בנעשה בישראל, וכל חייה חלמה לעלות לארץ, עד שהגשימה את החלום באוגוסט 2000, יחד עם בעלה נורמן ועם עטרה, בתם בת ה-13.

המשפחה התגוררה ביישוב אפרת שביהודה. ביום שלישי, 29 במאי 2001, כשנה לאחר העלייה, נסעה שרה ברכבה מאפרת לכותל המערבי בירושלים, בזמן שמחבלים פתחו בירי לעברה. היא מתה במקום. אסתר עלון, טרמפיסטית שהייתה עמה ברכב, נפצעה באורח אנוש ומתה מאוחר יותר מפצעיה. בנה, בעלה וטרמפיסטים נוספים שהיו באוטו בזמן הפיגוע, נפגעו אף הם, אך שרדו.

מיזם "מתכון עם זיכרון" מבקש להנציח את הנופלים ולאפשר למשתתפים להכיר את סיפורם דרך בישול המתכונים האהובים עליהם.

הפרויקט, שהוקם לפני כשמונה שנים על ידי עדן קוהלי, מזמין גולשים מהארץ ומהעולם להתחבר באופן אקטיבי ומרגש לסיפורים, לתמונות ולאוכל.

במסגרתו, מתקיימים מפגשים שבהם מבשלים מנה אהובה של חלל צה''ל או נפגע פעולות איבה שלא חזר עוד הביתה לאכול אותה, ובהם טועמים ומשתפים תמונות, סיפורים, קטעי וידאו, ומשוחחים על האדם שמאחורי המנה, ועל משפחתו.

"הרגע הזה, שבו את טועמת מנה שאת בעצמך בישלת, ורגע לפני קראת על החלל ועל הסיפור שמאחורי אותה מנה, הוא רגע מאוד מרגש ומאוד משמעותי", תיארה קוהלי, "זו דרך הנצחה מאוד ייחודית שמאפשרת חיבור מהמקום הכי כנה, דרך ריחות וטעמים, דרך זכרונות".

סיפורי נופלים, ומתכונים נוספים, ניתן למצוא באתר "מתכון עם זיכרון"