גיא ריצ'ארד חסון נולד ב-1982 ביישוב קדרים שבצפון, בן בכור לליאורה ויעקב, אח לרועי, יובל ורעות.

הוא היה בן למשפחת חקלאים ואהב את האדמה ואת הארץ, אהב לטייל, לרכב על אופניים, לנגן ולשיר.

גיא תמיד דאג ונתן לאחרים, והצטרף ל"מגילות ים המלח" - יחידת הצלה במדבר יהודה הפועלת לאיתור וחילוץ מטיילים שאבדו.

הוא התגייס בנובמבר 2000 לגדוד 50 של חטיבת הנח"ל, ושירת בגזרת שכם, ג'נין וחברון. לאחר שחרורו, עבד כאיש ביטחון במעבר הגבול "נהר הירדן", ולאח רמכן יצא לטייל במונגוליה וסין - עם הגיטרה ועם ספר שירי ארץ ישראל.

חברתו לליהי הצטרפה אליו, והם המשיכו להודו. במהלך הטיול תכננו השניים את נישואיהם, וכיצד יתגוררו במשק המשפחתי בנעמה. כשחזרו, פתחו את "גיא-לי", בית קפה ובו ערבי "במה פתוחה".

עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, התייצב גיא לשירות מילואים ועלה עם חבריו להילחם. הוא נפל ביומה האחרון של המלחמה בקרב בכפר עייתה א-שעב, מטיל נ"ט שנורה לעבר עמדה שבה שהה.

על שמו נקרא כעת מטע תמרים משפחתי. "התמר הוא עץ כל כך שורשי וישראלי", ספדה לו אמו, "הנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. הדאגה לאחר והיכולת להיות חבר לחיים היו חלק בלתי נפרד ממנו. כחלק מהנצחתו, תמרי המטע נמכרים כ'תמרי גיא', ומגיעים עם סיפורו לבתים ברחבי הארץ"

מיזם "מתכון עם זיכרון" מבקש להנציח את הנופלים ולאפשר למשתתפים להכיר את סיפורם דרך בישול המתכונים האהובים עליהם.

הפרויקט, שהוקם לפני כשש שנים על ידי עדן קוהלי, מזמין גולשים מהארץ ומהעולם להתחבר באופן אקטיבי ומרגש לסיפורים, לתמונות ולאוכל.

במסגרתו, מתקיימים מפגשים שבהם מבשלים מנה אהובה של חלל צה''ל או נפגע פעולות איבה שלא חזר עוד הביתה לאכול אותה, ובהם טועמים ומשתפים תמונות, סיפורים, קטעי וידאו, ומשוחחים על האדם שמאחורי המנה, ועל משפחתו.

"הרגע הזה, שבו את טועמת מנה שאת בעצמך בישלת, ורגע לפני קראת על החלל ועל הסיפור שמאחורי אותה מנה, הוא רגע מאוד מרגש ומאוד משמעותי", תיארה קוהלי, "זו דרך הנצחה מאוד ייחודית שמאפשרת חיבור מהמקום הכי כנה, דרך ריחות וטעמים, דרך זכרונות".

סיפורי נופלים, ומתכונים נוספים, ניתן למצוא באתר "מתכון עם זיכרון".