פחות זה היותר החדש

יצירה של תפריט שתייה לחופשה משפחתית קצרה עם אנשים שלא רגילים לשתות, זה תמיד סוג של אתגר. אבל לאחרונה אני נתקלת ביותר ויותר אנשים שמעדיפים לצמצם את צריכת האלכוהול שלהם בין אם מטעמי דיאטה, בין אם מטעמי "לא לאבד את הראש", ובין אם מטעמי קיבולת או אתגרי תזונה שהם. אני מודה שכמו רבים מחבריי גם אני הייתי קצת "מודאגת" מהמגמה הזו, אם כי תמיד האמנתי שבעולם היין והאלכוהול, כמו בחיים עצמם - יש תמיד מקום לכולם.

אני יכולה להבין את הכיוון העסקי שלוקחים אלה שמייצרים יינות בעלי אחוזי אלכוהול מופחתים, במטרה לקרב קהלים חדשים לעולם היין, וכל פעולה כזו היא מבורכת. תרבות שתייה אירופאית ובריאה היא משהו שגם אנחנו בלבנט צריכים לשאוף אליו. מנגד, זה טוב לא רק לקהלים חדשים, אלא גם לכל מי שרוצה לנרמל שתיית יין בארוחת צוהריים באמצע יום עבודה ולהמשיך את היום כרגיל.

ינואר הפיכח, טרנד שהחל בארה"ב שמטרתו הפחתת שתיית אלכוהול או הימנעות משתיית אלכוהול במשך שלושים יום, היה בין הגורמים לפיתוחה של קטגורית משקאות בעלי אחוזי אלכוהול מופחתים. בארה"ב למשל, שוק משקאות ה-"נון אלכוהול" צמח בשנת 2021 ב- 33% והמגמה המשיכה לצמוח גם בשנת 2022. בבריטניה, נרשמה צמיחה של 10% בקטגוריית מופחתי האלכוהול, תודה שזה מפתיע.

בישראל לא שותים הרבה, גם אם נדמה לנו שכן, כך שאולי המגמה הזו יכולה להביא את ה-'נון שתיינים' לשתות יותר. אנחנו גם ככה תמיד הפוכים לא?

סיידרים אלכוהולים קלילים, ויינות מופחתי אלכוהול שאפילו גרמו לי לאכול את הכובע ולהנות מהם קולינרית לא פחות. כי בסוף, עם יד על הלב, אני מאד מקווה שכולנו שותים בגלל הטעם ולא בגלל האפקט.


יקב הרי גליל, גליל רוזה 2022
יקב הרי גליל השיק רוזה חדש מסדרת גליל עם 10% אלכוהול בלבד. זה בדיוק סוג הבקבוק שהייתי ממליצה לכם פשוט להתעלם מאחוז האלכוהול שבו ולהתמקד בטעם. הוא כייפי לשתייה, קולינרי וטעים וגם אפשר לשתות הרבה ממנו. בלנד של סירה, סנג'ובזה וגרנאש, קליל ורענן שמתאים בול לקמפינג בצפון ובכלל.

יקבי כרמל, מונלייט לבן 2021
הנסיעה הזאת הזכירה לי גם לחזור אל סדרת "מונלייט" של יקבי כרמל שהושקה בשנה שעברה. היין הלבן בסדרה שנקרא white dream, היה מוצלח במיוחד, למרות שהוא חצי יבש (11% אלכוהול), ועף אצלנו בחופשה הקודמת כמעט כמו מים.

משקאות נוספים בלי המון אלכוהול הם הסיידרים, שהיו פה חלק מטרנד לפני שנתיים וקצת נעלמו בין בירות הבוטיק, אבל מדובר באלטרנטיבה מדהימה לא פחות לכל מי שפשוט לא אוהב בירה או לחילופין נמצא בדיאטה דלת גלוטן. כאמור, עונת הקמפינגים כבר כאן ומסביבנו ראיתי לא מעט אנשים (משפחות כן כן איזה כייף) שפשוט שתו סיידר מהבוקר. 5.5% אלכוהול לפעמים גם 4.5%. מבריח יתושים ועוזר להתמודד עם הלחות.

עולם הסיידרים התעורר לאחרונה מהתרדמת והחל לייצר אלטרנטיבות רעננות וכייפיות למשקאות המוכרים. לא עוד תפוח קלאסי אלא טעמים מאתגרי חיך, שמתאימים לקהל יעד שכבר טעם, מכיר ויודע ולא מתחשק לו להתפשר, וזה אולי משהו שחשוב לציין במיוחד לכל מי שחושב שסיידר אלכוהולי הוא משקה קל עם אלכוהול. אז לא, בדיוק כמו בירה יש תהליך ייצור מלא, מהקטיף, דרך התסיסה ועד הבקבוק.

שני סיידרים שעפתי עליהם השבוע: 'לואי רייזון' למשל, היק בישראל שני סיידרים. אחד בטעם תפוח ירוק והשני אדום, שמופקים מתפוחים טבעיים ועברו תסיסה עם שמרים מיוחדים במשך 21 יום, שהעניקה להם טעמים מורכבים וטבעיים.

גם סומרסבי, מותג הסיידר המוכר ביותר, והראשון שאני שתיתי כל הזמן בתקופה בה נמנעתי מגלוטן, יוצא סוף סוף עם מוצר חדש בטעם פטל שחור (4.5% אלכוהול) פטל תפוחים וללא ממתיק מלאכותי, שזה תכלס הכי חשוב בעיני במשקאות הללו.