כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - הושטת יד שהיא גם חיבוק ישראלי חזק. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
בימים שלא מאפשרים שיחות על טוב בלבד, ובזמנים שהנפש זקוקה לשיחות שאין בהן רע בלבד, כדאי להפנות מבט לעולם האוכל הישראלי. כרגיל, זאת אומרת.
כי הימים הראשונים של המלחמה חשפו את ישראל כולה לרוח הגדולה של אנשי העולם הזה, אבל גם חודשים רבים אחריה - סליחה, אבל כמה זמן עוד יימשכו החודשים האלה? - נושבת פה אותה רוח בדיוק. ידיים שלובות ולבבות שלא שכחו כיצד לפעום, גם כשהכול מסביב כמעט דומם מרוב תדהמה.
פסטיבל צפון של מתחם חוצות שפיים הוא דוגמה טובה לכל זה, חגיגת שישי טעימה ומרגשת כאחד, שנועדה להושיט יד למפוני הצפון, אנשים ועסקים וכל מה שביניהם, ולתווך את תוצרת האדמה הגלילית ללקוחות השרון והמרכז.
האירוע, שיתקיים ביום שישי (28 ביוני, 10:30-15:30), יציע דוכנים של מגדלים וחקלאים, בשלניות ומעצבות, בגדים וכלי בית, סדנאות ויצירות אומנות אופטימיות, למרות הכול.
"אדים סאן", שפועלים בשגרה מקיבוץ שניר שבגליל העליון, יביאו כיסונים ממולאים עוף ופקאן, פטריות או אסאדו ובצל מקורמל, יוסיפו לחמניות באן עם בשר מפורק ואיולי אסייתי, ויחזקו עם סופ-דמפלינגס, לא פחות.
גם הגבינות הצ'רקסיות של שאבסו מריחאנייה הסמוכה לגבול יהיו פה, ואיתם גם קולאק (בצק בעבודת יד שבו גרגירי חומוס ובצל מטוגן), כיסוני תפוח אדמה ו"קריספי צ'יז", כדורי בצק מטוגנים ממולאים גבינה וזיתים ירוקים.
ליד, ותוך כדי, יימזגו הבירות של מבשלת בירליך מקיבוץ מנרה והיינות של יקב תל שיפון מקיבוץ אורטל ברמת הגולן - שרדונה וריזלינג מצננים, ואפילו זיקוק מקומי של ערק.
אלו יחגגו את שראוי לחגוג יחד עם עוגני המתחם הקבועים - עגלת הגליל העליון המצוינת של עומרי מרק, לוניו פיש אנד צ'יפס, המעשנת של ניסן וכריכי הבשר שלה, פיצה של איצ'ה ואוכל דרוזי וגם חומוס של ג'ימי מסלין כמובן. איך לא.
"ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה כבר הבנו מה קורה, ואיך זה הולך להשפיע על העסק שלנו, על העובדים שלנו ועל החיים שלנו בכלל", תיארה ליאור אבישי, מבעלי דג על הדן, שתגיע גם כן לפסטיבל. היא מספרת על שיחת טלפון זריזה לאחיה ועל התגייסות זריזה לא פחות של בני משפחתה למילואים, ומתארת מציאות שהיא "מלחמה אמיתית" בשטח חוות הגידול.
"גדלנו בבית הלל כמשפחה מאוד ארצית ומאוד שורשית, עם חיבור לאדמה", שיחזרה, ותוך צעידה בתלם שיצר אבא יעקב (יוקי, כפי שהכירו אותו כולם, למעשה), "כעת, מתוך 120 עובדים שאנחנו מעסיקים בשגרה נותר רק צוות שטח בודד, שישה אנשים שעובדים תחת אש, וזכו רק לאחרונה לקבל מיגונית. המקום הזה חוטף על ימין ועל שמאל, אזור חי ושמח שהפך לשטח מת, מושבת כמעט כליל".
כתגובה למציאות הזאת, וכתגובה לאי-התגובה ולחידלון הממשלתי, הרימה המשפחה למעשה מעדנייה ניידת, על בסיס משאיות קירור שתרות את הארץ ומגיעות רחוק מאוד עם כמה מהמוצרים המצוינים ביותר שיש למדפי ישראל להציע.
אלו כוללים, בין היתר, פורלים טריים, מפולטים ושלמים, פורל מעושן הום-מייד, סלמון כבוש בסלק, פקאנים שלמים וקלופים מהמטעים, זיתים עסיסיים, לימונים של סוף העונה, שיכר ודבש מקיבוץ איילת השחר וגם יין ממושב דישון - כולם כמובן ייתייצבו בבוקר שישי בחוצות שפיים, על קרח.
"פתחנו חמ"ל ביתי והתחברנו לאנשים מדהימים ברחבי הארץ שמחממים לנו את הלב, דמויות נפלאות שפועלות בהתנדבות כדי לעזור. הישראלים האלה הם גם התקווה היחידה שלי, של כולנו, לדעת שיהיה כאן בסדר בסוף".
פסטיבל צפון, מתחם חוצות שפיים, שישי, 28 ביוני, 10:30-15:30