הרבה פעמים במדור הזה אנחנו מפרסמים מתכוני מזרח רחוק פופולריים - מנות מוקפצות של נודלס, פאד תאי, מרקים אסייתים שונים ואפילו קינוחים שווים. תמיד לפני שמגיעים למצרכי המתכון אנחנו מוסיפים את ההבהרה שאומרת כי "את המצרכים תוכלו למצוא בקלות על מדפי הסופר המוקדשים למוצרים מהמזרח הרחוק", ואכן בכל רשת סופרים כבר אפשר למצוא את כל הרכיבים כדי להכין מוקפץ כלשהוא ולגלגל סושי אצלכם במטבח. זו כבר לא בעיה כל כך גדולה.
לכל הכתבות של רותם דרוב
אבל העולם הקולינרי האסייתי הוא כר נרחב, כמעט אינסופי, של מטבחים משלל ארצות שונות - מהודו, הפיליפינים, תאילנד כמובן, ועד סין ויפן. מנות ומוצרים שונים וחומרי גלם מיוחדים, עולם כל כך שונה מהבישול שאנחנו מכירים שבלתי אפשרי להכיל את כל כולו על מדף אחד בסופרמרקט המקומי, גדול ככל שיהיה.
למהגרים ולעובדים הזרים בישראל, לחובבי הבישול האסייתי, פודיז מקומיים שאוהבים להתנסות בדברים שונים ומיוחדים וכמובן שפים, מסעדנים וטבחים משלל מסעדות, לא רק אסייתיות, קיים מקום אחד שהוא ה"מכה" של הבישול האסייתי (או אולי "מקדש השן" בסרי לנקה, אבל הבנתם את העיקרון) - "מונדו" בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.
מונדו הוא לא סופר, אלא המון דברים, ומשתרע על כמה וכמה חנויות. בסופר עצמו תוכלו למצוא מבחר מסחרר של מוצרים מהודו, יפן, סין, הפיליפינים, תאילנד ואפילו מעט מקסיקו (כלומר, כאן המטבח הזה הוא המדף הקטן בסופר למוצרים אסייתים), עשרות סוגי נודלס - טריים, קפואים ויבשים - ליד רטבים ייחודיים, בשר ופירות ים, גיוזות קפואות, לחמניות באן ומה לא.
יש גם חנות ירקות המייחדת את עצמה לסחורה ייחודית כמו פפאיה ירוקה, שעועית אסייתית, קני סוכר, בטטות סגולות ולבנות, חציל פיליפיני, עלי מורנינג גלורי, בזיליקום תאילנדי ועוד עלים שונים ומשונים - כולם, חוץ מהדוריאן, גדלים בארץ, בשלל משקים מקומיים שעובדים ישירות מול היזם אלי שרביט. אפילו שורש גאלנגל טרי תוכלו למצוא פה, מוצר שבעבר היה אפשרי לאתר רק בצורתו המיובשת.
שרביט התחיל בקטן, ומתוך אהבה למטבח האסייתי, עד שהגיע לאימפריה הנוכחית. הוא נשוי לאנאבל, שאותה הכיר בפיליפינים, והיא הצטרפה להגשמת החלום. "החנות הוקמה לפני 18 שנים", סיפרה, "והתחילה רק עם חטיפים וממתקים שהמהגרים והעובדים מתאילנד והפיליפינים חיפשו, ממש כמו שישראלים בחו"ל מחפשים במבה, טעמי, שקדי מרק וביסלי".
בני הזוג פנו לאותם לקוחות ושאלו מה חסר להם ולמה הם מתגעגעים, והתשובות הוציאו אותם לטיול נוסף במזרח. "נסענו וחזרנו עם מזוודות מלאות בחטיפים, ולאט לאט עברנו למכולות שלמות. כיום אנחנו טסים לפיליפיניים, לתאילנד וגם לווייטנאם, ולתערוכות מזון בכל העולם".
כיום, הקהל עדיין מורכב ברובו מעובדים זרים, אבל אנאבל מעידה על נוכחות הולכת וגוברת של שפים ישראלים שאוהבים לבוא ולרכוש פה מוצרים שאין בשום מקום אחר, "וכמובן חובבי בישול מקומיים שמגלים פה שפע של אוצרות".
לבד מהסופר, מונדו מציע גם מעין "דיוטי פרי" לממתקים אקזוטיים שונים מכל העולם, ומסעדה צמודה בשם "מקאטי" עם אוכל פיליפיני מהיר שמוכן על ידי שפים מקומיים.
עצה חמה שלי - הביקור במונדו לא מכוון רק לשפים, ואתם לא חייבים להיות בשלנים גדולים, אלא גם רווקים בדירת שני חדרים, ואפילו תיכוניסטים, כי אם אתם חובבי פאסט-פוד וג'אנק-פוד (במובן האקזוטי של המילה, כמובן) חובת ההגעה לפה היא עליכם.
יש פה מבחר עצום של מנות נודלס שדורשות רק מים חמים, גלידות מיוחדות, מוצ'י במגוון טעמים - כגלדיה אן כממתק, מאות שקיות שונות ומשונות שמנצנצות על המדפים בדמות חטיפים אסייתיים לא מוכרים (על כולן מדבקה קטנה בעברית שתסביר לכם מי נגד מי), וכמובן משקאות מיוחדים כמו באבל-טי, משקאות קלויים מיפן, קפה מוויטנאם, וחלב סויה בטעמים שונים. חגיגה, וחובה.
שרביט הכריז על עצמו כ"רמי לוי של המהגרים" מתוך מטרה למכור את כל המבחר הבלתי נתפס הזה במחירי ארץ המקור, שנמוכים לדבריו "בעשרות אחוזים מהמוצרים המקבילים בארץ", ומתוך רצון לתת מענה לאוכלוסיה שממוקמת סביב התחנה המרכזית, והתרחבה גם לנקודה נוספת בנתניה.
התמחור הזה, והמבחר הזה, מרכיבים ביחד שילוב צבעוני, טעים ומעניין.
מונדו, קומה 4 בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, וסמילנסקי 7 בנתניה