כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - היו שלום, ותודה על הדגים. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
סערת ים. מרלוזה
שש שנות פעילות בעין הסערה של עולם האוכל התל-אביבי - מילולית, אבל גם מעשית לגמרי, בהתחשב במה שזימנו לה ולנו השנים האלה - קיבלו הבוקר (חמישי) את הודעת הסיכום המתוקה-מרירה שלהן. מסעדת מרלוזה נסגרת, ומתכנסת לחודש אחרון של חגיגות.
"החלטנו לצאת לדרך חדשה, ולתת למרלוזה את הסיום השמח שמגיע לה", סיפר דור אבן, הבעלים ומידידי המחלקה, תוך שהוא מודה "לכל מי שלקח חלק בסיפור שלה, ובסיפור שלנו, ולכל מי שביקר ואכל אצלנו לאורך השנים".
המסעדה נולדה על ידי אבן ומור חזן חודשים ספורים לפני פרוץ הקורונה, בסימטה קטנה ולוהטת של שוק הכרמל, והצליחה לפזר משם מספיק אדים ומספיק הדים בשביל להפוך לסוד עירוני טעים, הולך ומתרחב בהתמדה.
לפני כשנתיים, היא הוציאה לפועל מובינג מפתיע אך מתבקש לרחוב לילינבלום, ומינפה אותו לכדי שיכלול יכולות והתפתחות הוליסטית - מהבר ועד החלל, מהצוות ועד תפריט הדגים המעולה, שלא הפסיק לסחרר בהפתעותיו.
כעת, כל זה מגיע לקו הסיום בהחלטה מודעת ומושכלת, עם שאיפות לפרידה יפה והצהרות מסקרנות על העתיד לבוא. כך, יספק חודש מרץ שלל הזדמנויות להגיד שלום (כולל הבטחות להופעות אורח, של מנות מהעבר ושל חברים מההווה כאחד, ויום חמישי האחרון שלו (26 במרץ) ייתן את האות למסיבת סיום של ממש. "תמיד אהבנו לארח אתכם, לשמוע אתכם, ולהתפתח יחד איתכם", חתם אבן, "אנחנו מזמינים את כולם לבוא, וליהנות עוד פעם, ביחד. אז, כשהדלתות ייסגרו, נוכל לצאת בלב שלם לדבר הגדול הבא".