עולם היין נוטה לעיתים להסתגר במונחים טכניים של פוטנציאל יישון, חומציות וניתוח טעמים וריחות, אך כשבוחנים את מקומו של המשקה בתרבות הפופולרית, מתגלה תמונה רחבה בהרבה.
היין חוצה את גבולות גביע הזכוכית והופך לכלי ביטוי ארס-פואטי מבריק באמנות, שירה ומוזיקה. הוא לא רק משקה שנועד להרוות את הצמא או ללוות ארוחה. היין מתפקד כתפאורה שלמה, כזרז רגשי וכמטאפורה למצב האנושי.
כשזמרים ויוצרים מוזגים כוס יין לעלילה של שיר, הם למעשה מגישים לנו מראה דרכה ניתן לבחון רעיונות פילוסופים, התפכחות, זיכרונות ופיתוי. חמשת השירים האייקונים שבהם משחק היין תפקיד ראשי, כרוניקה של ענבים וצלילים השזורים יחד, יבהיר את הנקודה טוב מכל.
ההבנה של הסינרגיה, הזו בין שירים אהובים ליינות טובים, עומדת בבסיס המיזם החדש של יקב רקנאטי, שיחל לארח שורת מופעים מוזיקליים חיים במתחם היקב.
את סדרת ההופעות תפתח ב-21/8/26 להקת שפתיים, שתביא אל מרכז המבקרים של היקב, אווירה שמחה וקצבית.
UB40 - Red Red Wine
מילים ולחן: ניל דיימונד; ביצועים מוכרים: ניל דיימונד (1967), UB40, טוני טרייב (1969,1983).
בעולם בו אנו סוגדים למורכביות ארומטיות וביטויים של טרואר, השיר הזה מפשיט את היין למהותו הקדומה והבסיסית ביותר: משכך כאבים פסיכואקטיבי.
הטקסט שנכתב במקור כבלדה מלנכולית ונוגה, הופך בידי להקת UB40 להמנון רגאיי קופצני, משוחרר ושטוף שמש. העיבוד הזה מייצר דיסוננס בין קצב אופטימי לכאב הצורב, ממש כמו חלק מיינות הקריניאן בישראל שמתחילים קלילים ונגישים על החיך אבל מכים בסיומת עוצמתית ולא מתפשרת.
היין האדום בשיר על כובד משקלו והטאנינים שלו מתבקש כאן לטשטש ולהכביד את הראש כל שתחושות היגון והפרידה המייסרת יישכחו.
The Eagles - Hotel California
מילים ולחן: דון פלדר, דון הנלי וגלן פריי; ביצוע: The Eagles (1976).
יצירת המופת הזו, היא כנראה התיעוד הארס-פואטי החזק ביותר של התפרקות החלום האמריקני בתעשיית המוסיקה של שנות ה-70.
לוס אנג'לס מוצגת בשיר כטרואר מורעל של נהנתנות ועודף, מלון דרכים סוריאליסטי ששואב אותך פנימה ולא מאפשר לך לעזוב.
כשהדובר בשיר מבקש להזמין יין במלון, הוא נענה בתשובה חידתית המבוססת משחק מילים על המילה "Spirit" שניתן לפרש גם כמשקה אלכוהולי וגם כנשמה או רוח התקופה.
"So I called up the Captain, 'Please bring me my wine' He said, 'We haven't had that spirit here since 1969'"
היין כאן אינו רק משקה שחסר במלאי, אלא מסמל את האותנטיות והתמימות שאבדו לבלי שוב בסוף שנות ה-60.
Nancy Sinatra & Lee Hazlewood - Summer Wine
מילים ולחן: לי הייזלווד; ביצוע: ננסי סינטרה ולי הייזלווד (1967).
זוהי כנראה הטעימה העיוורת המסוכנת והמפתה ביותר שתועדה במוסיקה. השיר מתאר נרטיב מערבוני שבו בוקר קשוח נופל ברשתה של אישה מסתורית המציעה לו כוס יין.
"רשמי הטעימה" שהיא מספקת ליין שלה נשמעים כמו תיאור פיוטי של יין רוזה קיצי ופירותי - ארומות מתוקות של דובדבנים ותותים, אך המתיקות הזו משמשת הסוואה מושלמת, שיקוי רב עוצמתי המותיר את הגיבור חסר כל לאחר שוד לילי.
זהו שיר מופלא על סכנה, אבדן שליטה והמחיר הכבד שגובה לעיתים שילוב פזיז של יין ורומנטיקה.
Billy Joel - Scenes from an Italian Restaurant
מילים, לחן וביצוע: בילי ג'ואל (1977).
יצירה מורכבת, בעלת מבנה תיאטרלי הנפרש על פני שלוש מערכות, שבה המסעדה האיטלקית המוכרת הופכת לסט קולנועי מושלם. בילי ג'ואל פותח את השיר בהזמנה פשוטה ואגבית של יין הבית - לבן, אדום או אולי רוזה.
"A bottle of white, a bottle of red
Perhaps a bottle of rosé instead
We'll get a table near the street
In our old familiar place
You and I, face to face"
היין בשיר הוא לא עניין לטעימה אנליטית, אלא תפאורה הכרחית. הוא משמש כזרז חברתי המאפשר לשני חברי עבר להסיר מגננות, לשחרר את לשונם ולצלול פנימה אל זיכרונות נוסטלגיים על נעורים שחלפו והתרסקו.
הפשטות של הנוזל' המוגש בקראף, היא מה שפותח את סגור הלב של הדמויות.
Frank Sinatra - It was a very good year
השיר הזה הוא למעשה "רשמי טעימה" בוגרים, מלנכוליים ופילוסופיים של מחזור חיי האדם.
בעיבוד תזמורתי שמרגיש כמו פסקול מתוך סרט הוליוודי ישן ואיטי, סינטרה מתאר כל עשור בחייו כ"שנת בציר טובה", המאופיינת בנשים שונות ובחוויות מעצבות.
בבית האחרון, כשהוא ניצב בסתיו ימין, הוא עושה את ההקבלה האולטימטיבית בין תהליך ההזדקנות ליישון יין בחביות עץ ישנות וטובות.
התובנה הפואטית שאת החיים האמיתיים יש לשתות משפתו העליונה של הבקבוק ועד למשקעי היין, כולל העכירות והכאב שבתחתית, היא הקבלה לקיום האנושי על כל רבדיו.
"But now the days grow short
I'm in the autumn of the year
And now I think of my life as vintage
wine
From the old kegs
From the brim to the dregs
And it poured sweet and clear
It was a very good year
It was a mess of good years"
מרכז המבקרים של יקב רקנאטי: לא עוד אולם הופעות
הרעיון שמוביל את סדרת ההופעות פשוט: לא לחזור על אותו אירוע פעמיים.
בכל פעם יעלה הרכב אחר, ייבנה תפריט אוכל במיוחד עבור ההופעה, והאווירה, הקצב והסגנון ישתנו בהתאם לאמן ולמוזיקה.
שני דברים יישארו קבועים: היינות של יקב רקנאטי והמקום שבו הכול קורה: מרפסת היקב עם הנוף הגלילי המשגע.
זה לא עוד אולם הופעות, זהו אירוע שהוא חוויה שלמה, שמזמין לא רק ליהנות מהמוזיקה, אלא לבלות ביקב, לפתוח בקבוק יין, ליהנות מתפריט שנבנה במיוחד ולפגוש את האומנים מקרוב.
החיבור בין מוזיקה חיה, אוכל ויין יאפשר ליצור בכל אירוע עולם קטן בפני עצמו, כזה שמתחיל בכוס יין וממשיך למפגש של מוזיקה, טעמים ואווירה.
איפה:
יקב רקנאטי, פארק תעשיות רמת דלתון
מתי:
21/8/26
לפרטים:
04-622-2288