בניגוד גמור למחוזותינו, בחלקים ניכרים של אירופה כבר אסור להגיש אוכל בסמיכות לתחנות דלק, אלא אם כן הוא מנויילן בואקום אימתני. אצלנו, מרגע שאתה יוצא את תל אביב, הופכות תחנות הדלק ללוויני השירות הגדולים של הכביש ושל הרעבים.
כך למשל בתחנת דור אלון שממוקמת בכניסה למשמר השרון שבעמק חפר, צץ בסמיכות לתחנה, קניון רב חנויות, המצויד בבית קפה עדכני, פאב שאומרים עליו שהוא המקום החם בעמק ומסעדה אחת חדשה שהיא דיינר לכל דבר. היית מצפה שמסעדות בסביבה כפרית ידברו בשפה המקומית גם בעיצוב וגם בתפריט. היית מצפה לביטוי של קשר למקום, לאדמה, למסורת הקולינארית המקומית, אבל במקום, אתה מקבל דיינר כל אמריקאי מעוצב בסגנון ניו יורקי שמגיש המבורגרים. ככה זה כשמסורת האוכל במדינה שלך היא עולל בין 60 שנים שפוזל לדוד סם, וממוקם בתחנות דלק. מצד שני, המחסור הזה במסורת קולינארית שמושרשת עמוק באדמה ובאנשים, נותן לנו את האפשרות ליהנות מעשרות עולמות שונים של אוכל מרחבי העולם, וכן, גם מהמבורגר ובשרים טעימים אחרים שנצלים על הגריל בסגנון אמריקאי בעמק חפר. חייבים להודות שיש בזה גם יתרון.
במקרה המדובר כאן, זה של מסעדת קויאה, שנפתחה לפני שלושה חודשים במתחם דור אלון שבמשמר השרון, יש ניחוח אמנם לא של מסורת, אך של ניסיון. את הניסיון הזה מביא הבעלים שי כהן שיש לו כבר קויאה אחת ותיקה בת 5, שמגישה את אותו התפריט בקיסריה. כחלק מתוכניתו של כל ישראלי להפוך לרשת, גם כהן פתח למסעדה המקורית והמצליחה, אחות צעירה שמפגינה בכשרון רב את הניסיון שהוא צבר בתחום.
יש רק אופציה אחת לשבת בקויאה, וזה בפנים. אם אתם יושבים בחוץ מדובר בארוחה הזויה לחלוטין מלווה ברעש המכוניות החולפות בכביש המהיר ובריח אוקטן 95 מתחנת הדלק. בפנים זה כבר עולם אחר, אמריקה. במנות הראשונות אמנם אין הרבה נציגות אמריקאית, אבל אינדיאנית דוקא יש מנה של תריסר כנפי עוף אינדיאנים ברוטב מתוק חריף עם שומשום וחמאה, שלנו הזכיר את רוטב הברביקיו של בורגר ראנץ', ואני מתכוון לזה כמחמאה. רוטב ברביקיו נפלא עשו בבורגר ראנץ' פעם, אני לא יודע איך זה שם היום, אבל הרוטב "האינדיאני" הזה, היה דומה לו בטעם. אז מה אינדיאני בזה? גם אנחנו שאלנו. התשובה: זה כמו רד בול, הרוטב נותן לאינדיאנים כנפיים. אפרופו הקשר האינדיאני קויאה היא נסיכה אצטקית קדומה, אבל גם כלבתו האהובה של כהן. עד כאן.
חוץ מכנפיים, טעמנו גם מנה שנקראת דוגית שני חצאי חציל בשרני, קלוי וטעים ממולאים בטחינה ירוקה וצנוברים. וסלט חסות פשוט שכמותו כבר שכחו איך להגיש בתל אביב רוטב מאוזן עם חסות זקופות, טריות שמתפצפצות בפה כאילו נתלשו זה עתה מהשדה.
כהן הבין מהר מאוד, שעם שתי מסעדות, הוא כבר צריך מישהו שיעשה לו סדר במטבח. בשביל זה הוא הביא את השף, רן עפרוני (לשעבר שף "הקדרה של נגה" ברמת ישי, בוגר לימודים בשיקאגו ובוסטון). עפרוני, שהצטרף לצוות ממש בימים אלה, עוד לא הספיק לעשות סדר בתפריט, אבל בסך בכול לא יש לו חומר גלם טוב. אולי קצת מבולבל, אבל טוב.
ולמה מבולבל? כי כשכתוב בתפריט המבורגר מ- 100% אנטריקוט, אני לא מצפה שיהיה לו טעם דומיננטי של כבש. אחרי בירור קצר התקבלה ההודאה כי אכן יש בהמבורגר המשופר (50 ¤) נגיעה של בשר כבש בשביל הטעם. אנטריקוט כבש? אני לא מכיר דבר כזה.