סינדרלה של הכנרת

דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: יצאתם לסופ"ש מפנק בצימר, איפשהו בעמק הירדן, הכנרת מנצנצת באופק. את היום אולי העברתם בטבילה בה, קצת סתלבט ואז הגיע הערב. אם אתם משפחה עם ילדים סביר להניח שהילדים גמורים מעייפות ובינינו, גם אתם.

בנקודה הזאת התסריט מתפצל: משפחה עם ילדים כבר תעצור בדרך מהכנרת באיזו מסעדה, שתקבל בחפץ לב גדוד חמוש בבגדי ים, כפכפים ותיאבון מוגבר. האלטרנטיבה התסריטאית השנייה לוקחת אותנו לזוג צעיר בלי ילדים - שהם, כמו רבים כמותם שעולים לסופ"ש רומנטי בצפון - מתפנקים בג'קוזי ועל הערסל, אבל נתקלים בבעיה ידועה של איפה אוכלים ארוחת ערב?

באזור הכנרת בפתחו של קיבוץ כנרת "על הנהר" מספקת פתרון מודולרי – ביום זו מסעדה ולקראת חצות המקום הופך לבר אירי עולץ.

לפני שעודד צפתי פתח את "על הנהר" לפני ארבע שנים הוא היה בעליו של פאב בקיבוץ האון שנקרא כשמו 'צפתי' (או הפאב של קיבוץ האון בפי תושבי הסביבה). כשהפאב נסגר דגדג לצפתי לפתוח מקום קצת יותר איכותי שיגיש גם אוכל ברמה "אתה רוצה לבוא לאכול ולחזור הביתה מהר, תלך למסעדה מזרחית" הוא אומר, ל"על הנהר" באים גם בשביל החוויה". כשפתח את "על הנהר" זכרו אותו הצעירים מהפאב בקיבוץ האון ואילו המבוגרים מעמק הירדן שמחו שיש מקום עם אווירה טובה שמגיש אוכל טוב גם בשעות הערב המוקדמות.

אנחנו הגענו למקום לקראת תשע בערב. קצת לפני שעת הסינדרלה בה המקום הופך ממסעדה לבר. בשולחנות לידינו עדיין ישבו וטרפו משפחות על טפיהן. מסביב עטפו אותנו קירות העץ שקושטו מכל הבא ליד - כרזות קולנוע קלאסיות, כלי נגינה איריים עתיקים ופרסומות ישנות לבירות.

פתחנו בכדורי פלאפל בטחינה (21 ¤) – ירוקים מבפנים ועסיסיים ובסלט ירוק עם אגוזי מלך וגבינת רוקפור (29 ¤) - נחמד, אכלנו כמותו כבר בעבר והוא לא נפל או התעלה מאף סלט עלים אחר. לעומת זאת עלי הגפן (26 ¤) היו כבר סיפור אחר. מיד כשהגיעו לשולחן, דקיקים כמו עפרונות קטנים, חמצמצים במידה ובשרניים היה ברור שהם מתוצרת עצמית ואכן המלצרית אישרה שאחת מתושבות האזור מגלגלת אותם. בפאזת בילוי אחרת על הבר עם רוטב היוגורט המושלם עמו הגיעו ולצד כוס בירה - הם יכולים להוות מנה מושלמת לספיגת אלכוהול.

לעיקריות המשכנו עם שרימפס בחמאה ויין (65 ¤), חזה עוף בגריל מתובל בעשבי תיבול (45 ¤) אנטרקוט מלווה בשום אפוי (75 ¤) והמבורגר מבשר טלה קצוץ, בתוספת גבינת עזים סנט מור (48 ¤).

ההמבורגר והסטייק היו עסיסיים מאוד, הוכנו כראוי ונחתכו מבשר איכותי. השרימפס היו נימוחים ומתקתקים ואפילו המנה הפשוטה של חזה העוף לא נפלה לקלישאה ודגמנה ציפוי עשבי תיבול ראוי.

הבעיה הייתה נעוצה בשירות. ובכן, לא בדיוק בשירות, כיוון שהמלצרית הצעירה נתנה לנו את מלוא תשומת הלב, אלא יותר במטבח. אותו מטבח שיודע להכין מנות טובות פישל בענק בתזמונים שלהן. את המנות שזמן ההכנה שלהן קצר (שרימפס וחזה העוף) קיבלנו אחרי כ10 דק'. אבל הזוג שחלקנו אתו שולחן נותר בינתיים יתום מעיקריות ואנחנו, מנומסים שכמונו, ישבנו ובהינו בהם בעודנו אוגרים מיצי פה.

אחרי כמה דקות גערו בנו הקרניבורים וסיכמו עמדתם ב"יאללה יאללה אתם יכולים להתחיל לאכול". אז אכלנו, אבל חלפו עוד 20 דקות עד שהגיעו המנות שלהם ובזמן הזה התפנו המשפחות והגיעו טורפות הגברים שהתיישבו על הבר והזמינו רד-בול וודקה.

כבר היינו בשלבי ניגוב הצלחת ופתיחת הכפתור במכנסיים ואז אחרי עוד התנצלות מהמלצרית המסכנה, כשכלו כל הקיצים והמיצים הגיעו הבשריות. אז נכון, היה שישי בערב והיה עומס אבל המקומות האלה צריכים להיות מתוקתקים לקליטת תיירות פנים בסוף שבוע, ואנשי המטבח או אחראי המשמרת צריכים להיות ערים לטעויות כאלה.

את ה"הימלאיה" בתור קינוח מרנג קוקוס ושוקולד לבן עם מוס קרמל ושקדים (29 ¤) כבר קיבלנו בתור פיצוי, להראות לנו שאכן הייתה תקרית, אבל היא לא נעלמה מעיניי מנהל המסעדה.

יצאנו מהמקום לקראת חצות ומחוץ לדלתה של "על הנהר" כבר הציבו מחסומי ברזל כיאה לבר שאמור לקלוט בשעות הקרובות עשרות צעירים מהסביבה.

'על הנהר', מתחם ירדנית, כניסה לקיבוץ כנרת, טל': 04-6759690