ביג דיל

על הטרקלין שמעתי כבר בפברואר אשתקד, כאשר נפתחה. המסעדה החדשה מיתגה את עצמה כביסטרו אנין, שהתמחותו העיקרית היא בבשר ויין, עם דגש קל על יינות יקבים ישראליים. בביקורות שהתפרסמו בסמוך לפתיחתה שיבחו אותה כמה מטובי הטועמים כאן, בפה מלא שבחים, בשר ויין.

"ללקק את האצבעות", כתב ד"ר מעיתון "הארץ", איש שאני מניח כי נימוסי השולחן שלו ללא דופי; המבקר ש"כ מהיומון "מעריב" דירג את הטרקלין כ"מצוין. לא פחות"; וא"א מ"עיתון תל אביב" איבחן אותה כ"מסעדה שמשחקת אחרת". שלושת הציטוטים המחמיאים מופיעים על כרטיס הביקור של המסעדה. ייתכן שבביקורת הכללית יש אי אלו משפטים מתלהבים פחות - היו כבר כמה מסעדות תל אביביות ששלפו ביטוי מחמיא מביקורת מאוזנת שכתבתי, הדפיסו אותו בגדול ועשו אותי, בעל כורחי, מקדם מכירות למרכולתם. זה לא תמיד נעים, אבל למי יש כוח להעמיד דברים על דיוקם המדוקדק. אני מניח שרוח הדברים של שלושת עמיתי החשובים היתה דומה לציטוט הזעיר שנלקח מדבריהם. כיוון שחלפה שנה מאז הפרסום (והפתיחה) נראה שהגיע הזמן שגם אני אבדוק מה הסיבה להתלהבות.

ראשית, המקום. הטרקלין שוכנת במבנה משומר, בנחלת בנימין. זהו אחד הרחובות היפים בתל אביב, אלא שחלק גדול משכיות החמדה שלו עדיין משמשים מחסני בדים וגלנטריות. בבניין שבו שוכנת הטרקלין נהגו כבוד-הבלטות הצבעוניות, השימוש העדין בעץ, האור הרך שמפיצות הנברשות, שלא לדבר על חוויית הביקור המעודנת בשירותים - כל אלה מבליטים את יופיו של המקום. יש לו את השיק החדש-עתיק שלו. פינות הישיבה הנאות מאפשרות אינטימיות וגם שייכות.

שנית, התפריט. ביין אני לא מבין גדול, לכן אני כנראה מחמיץ חלק מהעניין, אבל מנות הבשר המוצעות בעסקית מפתות: כבדי עוף במרקם תבלינים (?????????), חזה עוף על לחם חלוקי נחל, המבורגר הבית וסינייה טלה - המנות הללו כיכבו, והיו נוספות. עיון בתפריט הכללי של המסעדה מגרה עוד יותר: מתברר שמחירי העסקיות נמוכים בכ-30 אחוז ממחירי אותן מנות בשעות הערב.
זה כבר מעורר תיאבון רב, מה גם שבאותו מחיר זוכים גם באחת המנות הראשונות בתפריט (אפשר לבחור בין אנטיפסטי, כבד קצוץ, כרובית בויניגרט וחציל קלוי). דווקא נקניקיית המרגז, שבתפריט הכללי, עיניינה אותנו יותר. היא לא בעסקית ומחירה בתפריט 25 שקל, אבל בטרקלין עשו איתנו עסק -צירפנו אותה לעסקית שלנו בתוספת 10 שקלים. זו היתה אחת העסקאות המבריקות (אני איש עסקים ידוע) שעשיתי בחודשים האחרונים: המרגז היתה מצוינת ופיקנטית, מנת הכבד הקצוץ היתה טרייה ונימוחה, והיינו בהחלט ערוכים לבאות.

אני והסועד השני הזמנו את מה שנשמע הכי מסקרן: חזה עוף על לחם חלוקי נחל (האם יביאו את הלחם על החלוקים? מאיזה נחל הובאו החלוקים? האם זה משנה?). גם מנת הסינייה טלה עיניינה אותנו. לחם החלוקים הוא מעין פוקצ'ה (שהובאה נטולת חלוק) שעליה מתגבהת גבעה של נתחי חזה עוף שנצרבו על הגריל, ומעליהן סלט נאה של עלים ירוקים ועגבניות. זה היה טעים ומעניין. הירקות היו טריים ורעננים ושילוב הטעמים היה חביב, אבל לא הייתי מגדיר זאת כ"מצוין, לא פחות".

הסינייה, מצטער לומר, איכזבה אותי מעט. שלושת הקבבים מבשר טלה היו טעימים, אבל בסינייה הקלאסית הם מתבשלים בטחינה, המוגשת לשולחן מבעבעת. כאן נראה שזלפו את הטחינה, לא רותחת, על הקבבים, והגישו אותם עם תוספת (מצוינת) של גרגרי חומוס חמים. איך נאמר זאת- זאת היתה סינייה עם קריצה לחיך האשכנזי. אולי לכך התכוון א"א כשקבע כי המסעדה "משחקת אחרת".

דילגתי על הקינוח, גם מהיין לא טעמתי, אבל בהחלט ליקקתי את האצבעות כשראיתי את החשבון הכללי של כל המעדנים: 100 שקל. התברר כי שכחו לחייב אותי על תוספת נקניקיית המרגז המעולה. המלצרית ניאותה לתקן את עצמה. גם ככה היתה זו אחת העסקיות הטובות שאכלתי לאחרונה (הנה משפט לציטוט על כרטיס הביקור).

הטרקלין. נחלת בנימין 41. טל' 5660013. פתוח: ב'-שבת 12:00 עד לקוח אחרון. העסקית מוגשת בשעות 12:00-17:30.

תפאורה: נאה. טרקלין עם ארומה של המאה הקודמת, ועם הנוחות של הנוכחית

סביב השולחן: מי שיכול להרשות לעצמו נינוחות בצהריים המאוחרים

שירות: אדיב ולא פורמלי

חיוך: נדיב

שירותים: יפים. חובה לבקר

חניה: תלוי בשעות. לא היתה לנו בעיה למצוא מקום ברחוב

שורה תחתונה: עסקית משתלמת באווירה נעימה במיוחד